"דולר אחד בלבד!"

מנויי ״יובל״, חובבי חזנות יקרים,

"דולר אחד בלבד!"

היום, ב' בשבט, אנו מציינים 84 שנים לפטירתו של "נסיך החזנות" – החזן מרדכי בן יעקב ישעיה הרשמן ז"ל.

מרדכי הרשמן נחשב ל"נסיך החזנות" מרגע פריצתו לעולם החזנות – בגלל קולו המיוחד והחם, ושירתו המתוקה מדבש. הוא הקליט יותר מ-50 תקליטים, שנמכרו במאות אלפי עותקים.

מערכת יחסים ושיתוף פעולה מיוחדים במינם היו בינו לבין החזן יעקב רפפורט. רפפורט התווה להרשמן את התשתית החזנית, כאשר כתב בעבורו את רוב קטעי החזנות ואת להיטיו הגדולים. רפפורט הכיר את רזי קולו ונשמתו של הרשמן טוב יותר מהרשמן עצמו. יצירותיו של רפפורט נקשרו ככתר לראשו של הרשמן. רפפורט קנה את עולמו בכתיבתן – והרשמן בביצוען.

כשעזב רפפורט את משרתו בבית הכנסת "בית אל", בבורו פארק, הוא המליץ על ידידו הקרוב, מרדכי הרשמן, במקומו.

יום השואה הבינלאומי, שצוין השבוע ב-27 בינואר, מצוין בהחלטת האו"ם משנת 2005, בתאריך שבו שוחרר מחנה ההשמדה אושוויץ מידי הנאצים ב-1945. ההחלטה מציינת את הירצחו של שליש מהעם היהודי ומיעוטים נוספים.
יהודי העולם מציינים ביום זה את החורבן הגדול ביותר של העם היהודי בגלות – השואה.
התפילה “ומפני חטאינו גלינו מארצנו” (שעל פי הרמב״ם במשנה תורה צריכה להאמר בחלקה גם במוסף לראש חודש) משקפת את המציאות, שבה העם היהודי חי במשך דורות מחוץ לארצו, חשוף לרדיפות ולאנטישמיות. “ומפני חטאינו” נאמרת בציפייה לגאולה.
לאחר השואה הנוראה קמה ב"ה מדינת ישראל, שמהווה את הגשמת החזון של קיבוץ גלויות. ועד הגשמת ה״וקרב פזורינו״, אם מדינת ישראל תהיה חזקה ואיתנה, גם יהודי העולם ימשיכו להיות בטוחים במקום מושבם.

את "ומפני חטאינו" הקליט הרשמן בשנת 1928. למרות היותה יצירה מופלאה ועל אף שהרשמן הרבה לבצעה בהופעותיו, היא לא ״התברגה״ לרשימת יצירותיו הידועות – אלו המבוצעות תדיר. גם כיום, כשאנו מדברים על "ומפני חטאינו", האופציה הראשונה שקופצת לכולנו היא קודם כול יצירתו של אברהם ברון, שפרסם החזן משה קוסביצקי.

ביצירתו של רפפורט יש מכל טוב: מתיקות, עדינות, נוסח, תחינתיות, ופזמון סוחף בסיום – כל האלמנטים התפורים בדיוק למידותיו של הרשמן.
בקונצרט "הקלאסיקה" שקיימנו בהיכל, בחודש יוני 2015, ביצענו את היצירות הבימתיות האהובות על גדולי החזנים, ואת "ומפני חטאינו", אבא שידך לתלמידו האהוב – החזן צבי וייס. ביצועו הנפלא של צבי מרגש אותי עד דמעות, כאשר אני שומע את טביעות אצבעותיו של אבא כמעט בכל משפט.

שירתו של הרשמן הייתה מודל להערצה, אך גם מודל לחיקוי אצל כמה מחזני תור-הזהב: בתקליטיו הראשונים, נשמע החזן משה גנטשוף לירי מאוד, בניסיון להידמות ככל האפשר להרשמן. כשהבין שעדיף לו להיות גנטשוף הראשון מאשר הרשמן השני – אימץ לעצמו את הסגנון "הגנטשופי".
כשהחמיאו למשה קוסביצקי על קולו ועל שירתו הנפלאה, לאחר אחת מהופעותיו, הוא הודה למחמיאים והוסיף: "אבל זה עדיין לא קרוב להרשמן…".

המתחרה הגדול של "נסיך החזנות" – מרדכי הרשמן היה כמובן "מלך החזנים" – יוסל'ה רוזנבלט:
שמואל – בנו בכורו של רוזנבלט מספר, כי בקונצרט משותף של השניים, שהתקיים בניו-יורק, התנה הרשמן את השתתפותו בכך, שיקבל דולר אחד יותר מיוסל'ה. בתום הקונצרט קיבל הרשמן מעטפה ובה דולר אחד בלבד! הרשמן היה בטוח שמדובר בטעות ופנה בתמיהה למארגנים, שענו לו: "זו לא טעות! יוסל'ה הופיע בהתנדבות…".

יהי זכרו ברוך!
צפיה מהנה, שבת שלום וחודש טוב,

אופיר סובול – מנהל מוזיקלי ומנצח
והנהלת ״יובל״

לנוחיותכם, לינק להזמנת הספר ״סודות החזנות״:
https://tic.li/yaArqmy

לחצו לשיתוף