מנויי ״יובל״, חובבי חזנות יקרים,
"הורה חדשה"
היום, ט"ו בכסלו, אנו מציינים את יום השנה ה 76 לפטירתו של ״הארי השואג״, החזן משה אוישר.
אוישר התפרסם בזכות קול הבריטון הייחודי והעוצמתי שלו, עם מנעד גבוה וייחודי כשל טנור. על אף שבגלל צבע ונפח קולו הוא הוגדר כבריטון, בהקלטותיו אנו מוצאים ששר, כמה וכמה פעמים, ובאופן מרשים ביותר את הצליל – סי (B) הגבוה – צליל שהוא אתגר לא פשוט אפילו לזמר/חזן טנור.
עד מהרה הכירו באוישר גדולי המלחינים של עולם התיאטרון והחזנות דאז, כגדול המבצעים של הסגנון החדשני. הוא הוזמן להופיע בהצגות ביידיש ובסרטים הראשונים שהופקו ביידיש. הצגות התיאטרון היידי בכיכובו היו מקור משיכה לרבבות יהודים, שצפו בשקיקה בהצגותיו.
כפי שאפשר לראות בסרטים בכיכובו, בכל מקום שהופיע היה מהמם את הציבור בקולו השואג ובמוזיקליות נדירה. אומנות, שרכש לעצמו בהשפעת סגנונות מוזיקליים רבים, ובייחוד מוזיקת הג׳אז האהובה עליו במיוחד. השילוב של חזנות וג׳אז, וניסיון המשחק הנרחב שלו העניקו לו מעמד ייחודי בקרב החזנים ויתרון מוזיקלי גדול בעמוד התפילה.
אחד משיריו האהובים של אוישר הוא השיר "די נייע הורה" (ההורה החדשה). את מילות השיר כתב אוישר לאחר קום המדינה ובהשראתה. את הלחן והעיבוד כתב מנהלו המוזיקלי באותם הימים – אברהם (אייב) אלשטיין. לפי ארכיון הספרייה הלאומית, ההקלטה הידועה הראשונה של "די נייע הורה“ הייתה ב 6/6/1951 במסגרת שידור חי ברדיו.
השיר, בשפה האידית, מביע שמחה, תקווה, גאווה יהודית וציונית – ומושר כולו באנרגיה של חגיגה לאומית, שיבה לציון ותקומה של עם ישראל בארצו. ההורה החדשה מסמלת את הריקוד והשמחה המתחדשת בארץ ישראל. אוישר שילב בשיר אלמנטים של:
* ריקוד ושירה (כמו ב"הורה")
* תחושת חירות לאחר הגלות
* שיבה לארץ והקמת המדינה
* גאווה במסורת ובתורה שיוצאת מציון
* מסר של דמוקרטיה, השראה, ואחדות יהודית עולמית
השיר מדגים, כיצד יהודים בגולה ביטאו תקווה, געגוע וגאווה לאומית עם סיום השואה ותחילת ימי המדינה.
שורת המחץ: "עם ישראל חי" – חוזרת בפזמון, כסמל לעוצמה ולהישרדות היהודית לדורותיה.
שורה אחת תפסה את עיניי, במיוחד, בבית המדבר על חזונו של אוישר על עתיד העם היהודי ומדינת ישראל: "עמנו היהודי יהיה מופת ודוגמה לאחרים, מהי דמוקרטיה – ילמדו הם עוד מאיתנו". לשיפוטכם…
סגנונו של אוישר כה מאתגר ומלהיב, מה שמביא חזנים לא מעטים, לבחור לבצע את יצירותיו, אך רק בודדים זוכים להיוולד גם עם קול דומה: אחד מהם הוא חזן הבריטון אבי אלברכט, שהתאהב בסגנונו של אוישר עוד בשירותו ב"מקהלת הרבנות הצבאית". אלברכט, שגדל בשכונת פלורנטין, בתל אביב, יצא לאחר שירותו הצבאי לשמש בקודש בארה״ב.
משנת 1996 שימש אלברכט כ 26 שנה חזן ראשי ודמות נערצת בבית הכנסת האורתודוקסי-מודרני, היוקרתי והגדול ביותר באמריקה – ״בית תפילה״ שבבולטימור מרילנד. שם, נוסף על היותו חזן, גם כתב וסיפק מוזיקה לבית הכנסת, וסייע בהוראת המקהלה בבית הספר הקהילתי.
בשנת 1995 קיימה "יובל" בהיכל קונצרט הצדעה ראשון לאוישר. משתתפי הערב היו החזנים: אריה בראון, סול זים, יעקב מוצן ואבי אלברכט – שנבחר לבצע את "ההורה החדשה" בעיבודו של ד"ר חנן וינטרניץ, שבחודש שעבר ציינו 30 שנה ללכתו. את העיבוד כתב וינטרניץ בשנת 1978, עבור החזן אריה בראון.
בעוד כ 3 שבועות נפתח אי"ה את עונת הָאַגָּדוֹת – עונת תשפ"ו, בקונצרט מהָאַגָּדוֹת:
״לאורם נלך״ – קונצרט הצדעה לגדולי חזני הדור מהם נפרדנו לאחרונה. החזנים: שטרן, הרשטיק, מילר וגרינבלט. על בימת היכל התרבות המפוארת בת"א יצטרפו אליי מיטב חזני העולם: נתנאל הרשטיק, צבי וייס, סיימון כהן וישראל נחמן תורג׳מן, ואיתם מקהלות החזנים ״יובל״ ו״זמרת-יה״, ותזמורת סימפונט רעננה המורחבת.
קונצרט חובה לכל חובב חזנות באשר הוא (ולא רק…)
כל הפרטים באתר "יובל".
משה אוישר – יהי זכרו ברוך!
שבת שלום וצפייה מהנה,
אופיר סובול – מנהל מוזיקלי ומנצח
והנהלת "יובל"
הצטרפו לקבוצת הפוסטים והעדכונים של "יובל" בוואטסאפ:
לנוחיותכם, לינק להזמנת הספר ״סודות החזנות״:
