מנויי ״יובל״, חובבי חזנות יקרים,
"היום תאמצנו"
בערב ראש השנה תשמ"ה (1985), לפני 40 שנה בדיוק, הלך לעולמו החזן שמואל ב"ר מרדכי מלבסקי.
שמואל מלבסקי הגיע לארה"ב מקייב שבאוקראינה, בשנת 1914. כילד כבר הופיע בבתי הכנסת החשובים באוקראינה. כשהגיע לגיל 18, וכשהתברר לו שיצטרך להתגייס לצבא הרוסי, החליט לברוח לארה"ב. בארה"ב, כשראה שאינו יכול למצוא משרה כחזן, הלך לעבוד כשוחט עופות בבתי המטבחיים הגדולים במנהטן. לאחר כמה שבועות סיפר: "ראיתי שזה לא עסק בשבילי: הדם, הכרכורים והפרפורים שיגעו אותי… החלטתי לעזוב!".
לפני הימים הנוראים, הוא ניסה את מזלו בשנית. הוא חזר לחפש עבודה, והפעם כזמר במקהלת בית כנסת. הוא ניגש להיבחן בבית הכנסת של יוסל'ה רוזנבלט – "אהב צדק". מי שבחן אותו היה לא אחר מאשר יוסל'ה בעצמו. מלבסקי, שרצה להרשים את יוסל'ה, חשב על יצירה "חזקה", והחליט לבצע אלתור ל"פתח לנו שער". יוסל'ה האזין ופסק: "שמע נא בויצ'יק, אתה לא בשביל מקהלה! לך להיות חזן בעצמך!".
יוסל'ה לקח את מלבסקי הצעיר תחת חסותו, והוא אף התגורר בביתו, במשך כ 8 שנים. יוסל'ה אף הכיר לו את אשתו לעתיד, הפסנתרנית (הארייט) אלטה מלבסקי.
שיריה המלודיים וההרמוניים של משפחת מלבסקי זכו להצלחה מסחררת, וכבשו במהירות את העולם היהודי. בשנות ה-50 וה-60, הם היו ללא ספק הידועים ביותר בעולם החזנות, ותקליטיה היו רבי-מכר. כזה הוא גם שירם: "היום תאמצנו".
הפיוט "היום תאמצנו" זכה למיגוון לחנים – רובם בעלי אופי קצבי ועליז. הפסוק האחרון, בספר דברים, מסתיים בתיבה "היום", שהיא נקודת המוצא של הפיוט. "היום" – מקור האימה, הופך להיות בפיוט החזרתי הזה בסיס לאמונה ולביטחון. אמירת הפיוט רק בסופן של התפילות הארוכות ביותר בשנה – תפילות המוסף של ראש השנה ושל יום הכיפורים, מועידה לו תפקיד ייחודי.
תפקיד זה הולם את הפיוט גם בשל מבנהו הפשוט: כל שורה משורותיו פותחת במילה: "היום", ואחריה פועל בעתיד, הכולל כינוי מושא חבור למדברים – "תאמצ-נו", "תברכ-נו" וכדומה. אצל אחינו הספרדים, פעלים אלה סדורים בפיוט לפי סדר הא"ב כולו. אצלנו, האשכנזים, התקצר הפיוט פלאים… ל-7 שורות בלבד!
אל הפיוט הפשוט הזה מתנקזת, בסיומה של התפילה, כל האנרגיה שנצברה בתהליך, שעבר המתפלל דרך עשרות פסוקי המלכויות, הזיכרונות והשופרות בראש השנה. וגם דרך סדר העבודה הארוך והמורכב ביום הכיפורים. בעצם כאן מגיע הפורקן האופטימי.
פיוט זה אינו נאמר בלשון ציווי, כבקשה או כתחנון, מתוך חֶסר, או של ספק. בפעלים שבו, המנוסחים בלשון עתיד, טמונה גם האפשרות של חיווי, המבטא את ביטחונו של המתפלל, שאכן כך יהיה – שמן היום הזה הוא יֵצֵא מחוזק, מבורך, ועוד.
מקומו הייחודי, במסגרת ברכת "שים שלום", מרחיב את משמעותה של התפילה, הנאמרת בכל ימות השנה. פתיחת ארון הקודש באמירת הפיוט ועמידת הקהל המלווה אותה מוסיפות לחגיגיותו. הפיוט נאמר כחלק מ"ברכת השלום" שבחזרת הש"ץ. דווקא שם, בסיום התפילה, השגורה בפיו של המתפלל, הוא עובר מן השגור בפיו אל המודעות לחרדת הדין והאפשרות לגזר דין המוות המרחפת עליו בהווה. בדיוק אז פורצת האמונה בדבקות בה' ובחיים.
בסיום קונצרט "הצדעה למשפחת מלבסקי", שקיימנו בהיכל, בחודש דצמבר, בשנת 1992, בוצעה “היום תאמצנו", בעיבודו של אבא, בפעם הראשונה. אל מקהלת החזנים ותזמורת האנסמבל "יובל" הצטרפו כל סולני הערב, החזנים: סול זים, יעקב מוצן, בן-ציון מילר, וילד הפלא הנפלא של אז, רפי ביטון.
בשנים האחרונות, בהתקרב ראש השנה, מתחילים לרוץ בקבוצות השונות הקלטות וסרטונים של הביצוע, באיכות גרועה עד מאוד. בכל שנה, אני מתמלא צער על העוול שנגרם לביצוע.
השנה, לרגל ראש השנה תשפ"ו, בחרתי להגיש לכם את הביצוע האהוב, כפי שצולם באולפני הטלוויזיה הישראלית, באיכות גבוהה, ולאחר מיקס ועריכה מעודכנים.
בעיצומה של תקופה קשה זו, כשהלב נושא בכאב את משא המלחמה, נאחל שהשנה החדשה תביא עימה אור ותקווה מחודשים. נאחל להשבת החטופים במהרה לביתם, החלמתם המלאה של הפצועים, ולחזרתם הבטוחה של כל חיילינו הגיבורים לשלום.
תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה!
ומי ייתן ונזכה לימים טובים יותר לכל בית ישראל.
שמואל מלבסקי – יהי זכרו ברוך!
צפייה מהנה, שבת שלום ושנה טובה
אופיר סובול – מנהל מוזיקלי ומנצח
והנהלת "יובל"
הצטרפו לקבוצת הפוסטים והעדכונים של "יובל" בוואטסאפ:
לנוחיותכם, לינק להזמנת הספר ״סודות החזנות״:
