מנויי ״יובל״, חובבי חזנות יקרים,
"הנרות הללו"
אמירת נוסח "הנרות הללו", לאחר הדלקת נרות חנוכה, היא מהמנהגים הנפוצים והמקובלים בישראל. מעמד ההדלקה מורכב מארבעה פרקים קצרים וסמוכים: הברכות, הדלקת הנרות, "הנרות הללו" באומר או בשיר, ולבסוף שירת "מעוז צור".
הדלקת נרות חנוכה כבר נזכרת במשנה כמצווה, וחיוב הדלקת הנרות בחנוכה מבואר בתלמוד.
הנוסח המדובר והמנהג לאמירת ״הנרות הללו״ בלילות חנוכה אינם נזכרים בשום מקום. האזכור היחיד לכך נמצא ב"מסכת סופרים". מסכת, שאינה כלולה בתלמודים ונחשבת כאחת משבע המסכתות הקטנות, אף כי אין היא קטנה, לא בכמותה ולא בחשיבותה.
מסכת זו, שנערכה בארץ ישראל לאחר חתימת התלמוד, עוסקת בתחומים מגוונים של ההלכה, המנהגים הקדומים, וכתבי הקודש.
מהנאמר שם עולה, כי אמירת "הנרות הללו", שלא כנהוג בימינו, הייתה משולבת בין הברכות. כמו כן, בסדר הברכות קודמת "שהחיינו" של היום הראשון ל"שעשה נסים".
אמירת "הנרות הללו" נעלמה מן המקורות הכתובים ומן המציאות, הנהוגה למשך דורות רבים. היא שבה ועולה באשכנז, במחצית השנייה של המאה ה-13, בבית מדרשו של המהר"ם מרוטנבורג, הוא ר' מאיר בן ברוך מרוטנבורג, מהגדולים שבחכמי אשכנז בימי הביניים.
המהר"ם שינה את רצף הדברים, והנהיג לומר את "הנרות הללו" רק בתום כל סדר הברכות, וסדר זה התקבל בהדרגה, בכל רחבי העולם היהודי.
המהר"ם, כאמור, החיה את אמירת "הנרות הללו", שהייתה רדומה במשך מאות בשנים. הוא העתיק את האמירה מארץ ישראל לאשכנז, ובעקבות פועלו קיבלה אמירת "הנרות הללו" את מעמדה המוכר כיום.
"הנרות הללו" זכתה ללחנים מגוונים בחזנות. החזנים: גרשון אפרת, יצחק קמינסקי, אברהם משה ברנשטיין, הרש לייב בקון והמוזיקאי יוסף מילט – כולם הלחינו את "הנרות הללו". אך הלחן הידוע ביותר, שהשתרש בעולם החזנות, הוא זה בלחנו של זאוול זילברטס, שבחודש שעבר ציינו 144 שנה להולדתו.
"הנרות הללו" של זילברטס, הודפסה בשנת 1929. פרסם אותה החזן משה קוסביצקי, שהקליטה בוורשה, בשנת 1934, ודאג לכלול אותה ברפרטואר שלו – ולא רק סמוך לחנוכה.
לפני 4 שנים העליתי כאן את היצירה, כפי שבוצעה לראשונה, בשנת 1996, עם הרכב תזמורתי, בקונצרט ההצדעה לחזן ולטנור ריצ'ארד טאקר – שהיה גם הוא אחד ממבצעיה הראשונים.
בשנה שעברה המשכתי את המסורת, כשהעלינו ביצוע מתוך קונצרט: "בימים ההם בזמן הזה", שקיימנו בהיכל, בערב חנוכה, בשנת 2010.
והנה המסורת נמשכת גם השנה: הפעם בחרתי להעלות ביצוע משנת 1997 מתוך קונצרט, שהתקיים ב״פאלם ביץ׳״, שבפלורידה. הקונצרט השנתי ה-12 שבו הופיעו החזנים הוותיקים: יעקב מוצן, אלברטו מזרחי, ג׳קי מנדלסון, אבשלום צפירה, והנציג הישראלי – החזן הצעיר ישראל רנד. החזנים מלווים בתזמורת הסימפונית המקומית ומקהלת החזנים ״יובל״ – כחלק מסבב הופעות, שערכה ברחבי ארה״ב.
לאחר החנוכה נפתח אי"ה את עונת הָאַגָּדוֹת – עונת תשפ"ו, בקונצרט מהָאַגָּדוֹת:
״לאורם נלך״ – קונצרט הצדעה לגדולי חזני הדור מהם נפרדנו לאחרונה. החזנים: שטרן, הרשטיק, מילר וגרינבלט. על בימת היכל התרבות המפוארת בת"א יצטרפו אליי מיטב חזני העולם: נתנאל הרשטיק, צבי וייס, סיימון כהן וישראל נחמן תורג׳מן, ואיתם מקהלות החזנים ״יובל״ ו״זמרת-יה״, ותזמורת סימפונט רעננה המורחבת.
כל הפרטים באתר "יובל".
אז ניפגש בהיכל…
שבת שלום וחנוכה שמח 🕎
אופיר סובול – מנהל מוזיקלי ומנצח
והנהלת ״יובל״
הצטרפו לקבוצת הפוסטים והעדכונים של "יובל" בוואטסאפ:
לנוחיותכם, לינק הזמנת כרטיסים לקונצרט "לאורם נלך":
https://tic.li/ylAZLog
