"ואהבת לרעך כמוך"

מנויי ״יובל״, חובבי חזנות יקרים,

"ואהבת לרעך כמוך"

בשבת הבאה – כ"ג בסיוון, נציין 50 שנה לפטירתו של שלום בן אברהם סקונדה.

שלום סקונדה – מהמלחינים ומהכותבים הבולטים בתיאטרון האידי בניו-יורק. זכה לתהילה עוד כילד-חזן בן 8, ובצדה גם תואר – "נסיך החזנים". הוא נחשב לאחד מארבעת המלחינים, שעיצבו את החזנות ואת המוזיקה היהודית באמריקה, בתחילת המאה שעברה. סקונדה עסק בכתיבת מוזיקה לתיאטרון היידי, אופרות, אופרטות ומחזות זמר יהודיים, שירים עממיים ביידיש ויצירות חזנות.
הוא כתב במהלך חייו יותר מ-1,000 שירים וכ-60 אופרטות, והותיר אחריו שורה של להיטים רבים וחשובים, שגם אחרי יותר מ-100 שנים עדיין לא נס ליחם. המפורסם שבהם הוא השיר ביידיש: "ביי מיר ביסטו שיין". כמו כן כתב את "דונה דונה", "דאס אידישע ליעד", "חזנים אויף פרובע", "צדיק השם", "יראו עיננו" ועוד…

את טקס חתונתו של סקונדה, ב-25 באוקטובר 1927, ערך החזן מרדכי הרשמן. את עונת 1927-1928 העביר סקונדה בעבודתו, בתיאטרון ליברטי, בברוקלין. באותה העונה, בחודש נובמבר 1928, הוא הקליט עם הרשמן את השיר: "חזנים אויף פרובע"(מבחן החזנים). התקליט, שראה אור בחברת קולומביה, הודפס בו זמנית ב 3 מדינות שונות: ארה"ב, אנגליה וצרפת. בצדו השני של התקליט הקליט הרשמן שיר נוסף של סקונדה, שהוקלט באותו היום: "ואהבת לרעך כמוך".

"ואהבת לרעך כמוך" היא מצוות עשה, שמקורה בספר ויקרא: "לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, אֲנִי ה'". לדעת רבי עקיבא, היא גם מושג יסוד בתורה: "זהו כלל גדול בתורה" – על האדם לאהוב את רעהו, כפי שהוא אוהב את עצמו. כאשר המשמעות המרכזית לכך היא: מה ששנוא עליך – אל תעשה לחברך. על בסיס דברים אלה חיבר סקונדה את שירו.

פירוש נוסף שמצאתי מקשר אותנו לימים קשים אלה:
הרמב"ם, במשנה תורה, ספר זרעים, הלכות מתנות עניים (ח', י') פוסק: שמי שיכול לפדות שבוי ולא עשה כן, עובר בין היתר על מצוות "ואהבת לרעך כמוך".
מצבו הנפשי הקשה של השבוי, ניתוקו ממקומו הקבוע ומשגרת חייו, ממשפחתו ומחבריו, אי הוודאות מה ילד יום, שלילת חירותו המוחלטת, והידיעה שחייו, גופו, ובריאותו, נתונה לרצון שוביו, מעמידה אותו במצב נפשי קשה במיוחד. על אחת כמה וכמה, כשמדובר במי ששבוי בידי ארגוני טרור, שאינם כפופים לשום חוק בינלאומי, ואשר השנאה והאכזריות הן נר לרגלם.
כולנו מייחלים ומתפללים לראות את השבויים בחיק משפחותיהם במהרה. חוסר הידיעה והסבל, שעוברות משפחות החטופים כבר יותר מ-8 חודשים, קורעים ומפלגים אותנו מבפנים, ובמיוחד בשאלת "המחיר". מצוות "ואהבת" כאן, כדי להזכיר לנו יום-יום, שעה-שעה, כי אחים אנחנו.

אחד מהביצועים המרגשים של "ואהבת לרעך כמוך", שמצאתי בארכיון הוא של צמד החזנים הצעירים, יעקב למר וסיימון כהן. למר וכהן, שביצעו את השיר בקונצרט ההצדעה לחזן מרדכי הרשמן, שקיימנו בהיכל, בשנת 2010, מפגינים, בכישרון רב, חברות אמיתית, הערכה, והמון פירגון האחד כלפי השני. ואתם קהל יקר, לא הפסקתם לפרגן גם כן במחיאות כפיים סוערות.

מכיוון שידוע לכולנו, כמה היהודים אוהבים "לפרגן" איש לרעהו… נשאלת השאלה: "מהו בכלל מקור המילה: 'לפרגן' "? אז עפ"י האקדמיה ללשון העברית – הפועל 'פרגן' ושם הפעולה 'פירגון' הוא בכלל מיידיש – המילה "פארגינען" (ההגייה farginen), ומכאן גם הפ"א הרפה בראש המילה. המקור הרחוק יותר מגיע מהמילה הגרמנית Vergoennen, משם נלקח ליידיש, וממנה היא אומצה לסלנג העברי. אם כן, פירגון הוא מונח לא רשמי בעברית מודרנית, ומושג נפוץ בתרבות הישראלית. במילון ספיר, למשל, מתואר המונח כ"מחווה של חוסר קנאה, ראייה בעין טובה, אהדה".

ובהקשר לפירגון, ול "ואהבת לרעך כמוך", מסופר על יהודי, שהיה נוהג לקיים את מצוות "ואהבת לרעך כמוך" בפרהסיה, הכיצד? כשהיה קשה ורע לו בעסקים ומצב רוחו היה ירוד, היה מבקש מרעייתו בערב שבת להדליק בחלון ביתם, נרות גבוהים וגדולים, כדי שהשכנים יחשבו שעסקיו משגשגים ויהיו עצובים כמותו… וכשהיה מאושר, עת שעסקיו פורחים ומשגשגים, היה מבקש מרעייתו להדליק נרות נמוכים וקטנים, כדי שהשכנים יחשבו שעסקיו רעים, וישמחו גם הם כמותו 😜
"ואהבת לרעך כמוך!"

יהי זכרו ברוך!

שבת שלום uצפייה מהנה!
אופיר סובול – מנהל מוזיקלי ומנצח
והנהלת "יובל

לנוחיותכם, לינק להזמנת הספר ״סודות החזנות״:
https://tic.li/yaArqmy

לחצו לשיתוף