"ויציל נפשותינו מן השעות הרעות"

מנויי ״יובל״, חובבי חזנות יקרים,

"ויציל נפשותינו מן השעות הרעות"

ביום שלישי, כ"ט בניסן, נציין 12 חודשים לפטירתו של החזן משה ב"ר ישראל שטרן ז"ל.

זכינו, ועד לפני שנה חי בינינו חזן ישראלי, ששמו יצא לתהילת עולם, ממש כמו אותם חזנים ענקים בתקופת הזוהר הגדולה ההיא בארה"ב. משה שטרן היה נצר למשפחת שטרן – אחת משושלות החזנות היותר מפורסמות בעולם.
אבי המשפחה – ישראל שטרן – קיווה לראות את ה"קן החזני" שלו משגשג שם בהונגריה.
11 ילדים הביא לעולם, רובם בעלי אוזן מוזיקלית, אשר החזנות הייתה מקור משיכה עבורם. משה היה בן הזקונים במשפחה, וזכה על כן להיות גם בן הטיפוחים של הוריו ושל אחיו החזנים המבוגרים ממנו. בן 10 הופיע הילד משה באולם האקדמיה למוסיקה בבודפשט, והתפרסם כילד פלא, ששירתו הרטיטה את לבבות יהדות הונגריה. לאחר שאחיו, החזן אברהם שמעון, נפל במלחמת השחרור, עלתה המשפחה לישראל, וכאן היה לעזר בשירתו לאביו ישראל, ששימש כחזן בבית הכנסת הר-ציון.

בן 17 קיבל את משרתו העצמאית הראשונה. הוא התקבל לבית הכנסת ברמלה, ולאחר מכן שימש כחזן ראשי בהיכל שלמה, בירושלים. 5 שנים כיהן בהיכל שלמה, ומשם הוזמן לבית המדרש הגדול ביוהנסבורג. היה במשרה זו משום פריצת דרך ראשונה של שטרן הצעיר, שכן במשרה זו כיהנו לפניו החזנים: שלמה רביץ וברל'ה חגי.

את מקומו של החזן ברל'ה חגי, קיבל שטרן פעם נוספת בקריירה המוזיקלית שלו. שנתיים לאחר פטירתו של החזן משה קוסביצקי הוזמן שטרן לבית הכנסת "בית-אל", בבורו-פארק – ניו-יורק.

כ-10 שנים שימש חזן "בבית-אל" – בית מקדש מעט של יהדות ארה"ב, בית כנסת, ששימשו בו גדולי החזנים בעולם: רפופורט, הרשמן, חגי, קוסביצקי ועוד.. אבל געגועיו הביאו אותו, בשנת 1977, לשוב לירושלים.

משרות החזנות הקבועות, במהלך הקריירה החזנית שלו, אינן רבות. מה שמוכיח יותר מכול, כי נוסף על היותו חזן בעל שיעור קומה, נהנה שטרן ממערכת יחסים מיוחדת עם הגבאים ועם קהל המתפללים בכל קהילה וקהילה.

לשטרן הייתה היכולת לבצע יצירות מתוך קשת רחבה של חומר מוזיקלי ליטורגי-יהודי וכללי. לצד פרקי חזנות ושירים ביידיש, ביצע שטרן גם קטעי אופרה, שירים עבריים וחסידיים. בכל אחת מהקטגוריות הללו, הייתה צפה ועולה אישיותו המוזיקלית – הרב גונית.

אחת מן היצירות ששטרן ביצע תדיר, בעיקר, בשבתות חזנות, היא היצירה "אב הרחמים". את "אב הרחמים" הלחין יוסף ברודי – מלחין התיאטרון האידי בפילדלפיה, ולאחר מכן בניו-יורק. את הפזמון, הוא הלחין עבור התיאטרון, ומשם עשתה היצירה את דרכה לבתי הכנסת. אך פרסומה הגדול של היצירה הגיע לאחר ש משה קוסביצקי אימץ אותה, וביצע אותה בתפילות ובקונצרטים, בכל רחבי העולם.

הביצוע, שבחרתי להביא הפעם – ביצוע שמשה היה גאה בו מאוד, הוא מתוך קונצרט "הצדעה למשה קוסביצקי", שקיימנו בשנת 1991, במסגרת "פסטיבל ישראל", בירושלים. הביצוע, שצילמה הטלוויזיה הישראלית, עבר עריכה ומיקס מחודשים, והוא מועלה כעת, לאחר 33 שנים, באיכות משופרת ולזכרו של משה.

ביום ראשון, נציין את "יום השואה". על אף ההשוואה המצמררת בטוחני, כי השנה, לאור אירועי ה-7 באוקטובר, שבו ניחתה עלינו מהלומה קשה של אלימות ורוע אנושי קשה מנשוא, מקבל יום זה משמעות נוספת. משיחות וממפגשים עם ניצולי שואה בחודשים האחרונים עולה, כי האובדן של בני משפחה וחברים, חורבן קהילתי, המראות, הקולות והסיפורים, העלו בהם זיכרונות קשים מילדותם בשואה . עם זאת, חלק גדול מהם ראה נכון להדגיש גם את העובדה, הלא מובנת מאליה, שלמרות השבר והאובדן הגדול שחוו בחייהם, הם בחרו, עם תעצומות נפש אדירות, להמשיך בעשייה וכך להתגבר על הטראומה, לשקם ולבנות את חייהם מחדש, בבחינת: "ויציל נפשותינו מן השעות הרעות".

שטרן זכה להכרה עולמית מעמיתיו החזנים ומקהל חובבי החזנות. כולם הצדיעו לגדלותו, כאמן "עמוד התפילה", כמלחין, כמורה וכחבר, שחסרונו כואב בכל אחת מהקטגוריות הללו.

יהי זכרו ברוך!
שבת שלום, חודש טוב וצפייה מהנה!
אופיר סובול – מנהל מוזיקלי ומנצח
והנהלת "יובל"

לנוחיותכם, לינק להזמנת הספר ״סודות החזנות״:
https://tic.li/yaArqmy

לחצו לשיתוף