"חלום סבי"

מנויי ״יובל״, חובבי חזנות יקרים,

"חלום סבי"

ביום רביעי נחגוג את חג מתן תורה.
על פי מנהג אשכנז, אנו אומרים (לרוב, לפני הקריאה בתורה) את הפיוט "אקדמות".
הפיוט נאמר בארמית, בליווי מנגינה מיוחדת. הפיוט נפתח בבקשת רשות לקרוא בתורה, ועוסק בתורה ובמעלותיה, וכן בשכר הצפון ללומדיה. את הפיוט חיבר במאה ה-11 רבי מאיר בן רבי יצחק ש"ץ נהוראי – פייטן אשכנזי, שחי בוורמייזה, בזמנו של רש"י.

"אקדמות" הוא אחד מהפיוטים הידועים ביותר, בפרט בקהילות אשכנז, והוא נאמר אף בקהילות, שביטלו את אמירת כל שאר הפיוטים. המנגינה המקובלת נחשבת למנגינה, שמקורה עוד בימי הביניים, אך מקורה אינו ידוע. צמצום המרווחים והטונים במנגינה מסמן את עתיקות הנוסח, ויש המחשיבים אותה ל"ניגון מסיני" – ניגון עתיק מסדרת הנעימות המסורתיות העממיות. בקהילות שונות מושרת המנגינה גם בקידוש לשלוש רגלים, ובשמחת תורה – בעת עלייתם לתורה של חתן תורה וחתן בראשית. ב"שירי הייחוד", ביום כיפור, ויש אף ששרים את "שיר הייחוד", בכל שבת, בניגון זה.

בירחון הדתי לאומי לתורה: "סיני", משנת תשי"ז (1957), תיאר חוקר המוזיקה היהודית והחסידית – מאיר שמעון גשורי את חשיבות הנעימה בשירת בתי הכנסת: נעימת ה"אקדמות" היא אחת משלוש נעימות, בסידור התפילות והפיוטים, המרעישות את הנפש, והמתסיסות את הרגש:
"כל נדרי", "טל-גשם-נעילה", וזו של ה"אקדמות".
בנעימת ה"אקדמות" שני מוטיבים קצרים בלבד. לכל אחד שני מקצבים. על המוטיבים הללו חוזרים השרים, בשינוי חרוזי הפזמון לפי סדר א"ב, ובכל פעם הולכת וגוברת הדביקות.

יש להניח, שמחבר "אקדמות" – ר' מאיר ש"ץ – חיבר גם לחן לפיוט, אך מאות שנים לפני עידן ההקלטות, ואפילו טרום עידן התווים, לא הייתה דרך כלשהי להנציח את הניגון ולהורישו לקהילות אחרות ולדורות הבאים. אפשר שלכל חזן ניתנה אז הרשות לשיר את "אקדמות" בלחן שסיגל לעצמו, ורק בזמן מאוחר יותר הגיעו לרעיון של לחן אחיד. חבל שעקב חוסר כתב נגינה אז, נדונו כל יצירותיהם של מחברי הפיוטים עם לחן – לשכחה ולאבדון.

מתוך כך, שהשתרשה בעם ועברה מדור לדור, התקדשה נעימת "אקדמות" במסורת הדורות עד שלא יתואר החג בלעדיה. נעימה זו מוסיפה חגיגיות מיוחדת לחג, ולשמחתנו אפילו הילדים יודעים להבחין ולהכיר את החג, לפי ניגונה המיוחד של ה"אקדמות".

את ניגון ה"אקדמות" שילב המלחין והתמלילן, אברהם זינגר, בשירו: "מיין זיידענ'ס חלום" (חלום סבי).
בראש דף התווים של השיר, שהודפס בשנת 1936, נכתב: "כפי ששר החזן הדגול לייבל'ה ולדמן ". את מנגינת ה"אקדמות" שילב זינגר בחוכמה, בשורות המדברות על ציוויו של הקב"ה לישראל בעשרת הדברות, שנקרא אי"ה בחג: "לא יהיה לכם אלוהים אחרים על פני".

חזנים מעטים מאוד הצליחו לבצע את המעבר מפרק חזנות לשיר עממי ביידיש. ולדמן היה אחד מהיחידים שהצליחו בכך, ובהצלחה רבה. כשליח ציבור, הוא התרכז בתפילה, תוך כדי שימוש במיומנויות ייחודיות לפירוש מילות הקודש. אך בשירי העם שילב את כישרונו במשחק, וביצעם כמספר סיפורים, המעביר את סיפורו, בדרמה ובאישיות כובשת.

ולדמן פותח את השיר בסיפור מקדים באנגלית:
״אתמול בלילה חלמתי שדיברתי עם סבא, שעזב אותנו לשנת הנצח שלו לפני זמן רב: ׳תגיד לי, סבא, מה מצבו של עמנו היכן שאתה נמצא?׳. והוא סיפר לי על משה רבנו ששואל: ׳אוי, האם לא סבלנו מספיק דיו?׳
והקב"ה עונה: ׳האם לא הזהרתי אותך ללכת בדרכי, בלי לחלוק כבוד לאלוקי שקר ולאלילים?׳.
אך משה בחוכמתו עונה להקב״ה: ׳כן, חטאנו אך בניך אנו, וכאבינו מבקשים אנו ממך בשנית לסלוח לנו׳. ועל כך מבטיח לו אבינו אב הרחמן שבשמים, שכל עוד נקיים את מצוותיו, הוא ירחם ויעזור לכל ילדיו.״

את ביצוע הבכורה הסימפוני של השיר ביצענו בקונצרט "קינדער יאהרן" – שיר ותפילה מבית אבא, שקיימנו בהיכל בת"א, בשנת 1999. החזן יעקב מוצן בקולו – קול הפעמונים, הפליא בביצוע משובח ומדויק שבטוחני, כי ירגש כל אחד ואחד מכם. מה שיהיה לכם לעזר ויעצים את החוויה הוא תרגומו העשיר של אבא לעברית.

שבת שלום, צפייה מהנה, ובתפילה לחג שמח!
אופיר סובול – מנהל מוזיקלי ומנצח
והנהלת "יובל

לנוחיותכם, לינק להזמנת הספר ״סודות החזנות״:
https://tic.li/yaArqmy

לחצו לשיתוף