מנויי ״יובל״, חובבי חזנות יקרים,
"מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ"
אנו עומדים בפתחו של חודש חשוון. מעניין לגלות, שבמקורותינו אין הכרעה ברורה באשר לשמו של החודש:
במשנה ובתלמוד, החודש נקרא "מרחשוון". כך גם נהוג להזכיר את שם החודש בברכת החודש, שנאמר השבת. אולם, מצד שני, בקבלה, החודש מכונה דווקא "חשוון", וכך גם נהוג לקרוא לו בשפה השגורה. מכאן ייתכן, שהשם המקורי של החודש הוא דווקא "מרחשוון", וייתכן ש"מר" היא רק תוספת, שהוצמדה לשם המקורי של החודש:
ההסבר הנפוץ הוא, שהתוספת "מר" לשם החודש היא מכיוון שחודש חשוון הוא החודש היחיד נטול חגים או מועדים. אך יש המסבירים זאת דווקא, ש"מר" היא מילה נרדפת ל"טיפה" – כמו שאומר הנביא: "הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי, וּכְשַׁחַק מֹאזְנַיִם נֶחְשָׁבוּ" – כלומר, בעיני הקב"ה כל האומות נחשבות כטיפת מים אחת בדלי מלא. ובחודש חשוון, אנחנו מקבלים את החורף המתקרב, ומביעים את תקוותנו לגשם כבר בשם החודש.
בברכת החודש, אנו מבקשים: חיים של שלום, ברכה, פרנסה, יראת שמים, סליחה, ועוד. תפילת "וְיִתֶּן לְךָ" הנאמרת במוצאי שבת, מיד לאחר תפילת ערבית, או אחרי הבדלה, מורכבת מלקט של פסוקי ברכה והצלחה, ונאמרת כדי לפתוח את השבוע החדש בסימן טוב. רבי אברהם בן נתן בספרו ״המנהיג״ אומר: "מנהג כל ישראל לומר ׳וְיִתֶּן לְךָ׳, וכל הפסוקים של ברכות, כדי שיתברכו בשבת הבאה (בשבוע הבא), ומעתה ועד עולם".
"וְיִתֶּן לְךָ" משלימה ומחזקת, בכל שבוע, את ברכת החודש. כאשר הברכה שבה כוללת ומקיפה – גם רוחנית וגם גשמית. והיא מייחלת להמשכו של שפע שמימי לשבוע הקרוב.
"וְיִתֶּן לְךָ" היא חלק מהברכה, שיצחק מעניק ליעקב (במחשבה שזה עשו). בה הוא מברך אותו בשפע גשמי, כפי שאנו מבקשים במיוחד, בחודש מרחשוון – כאשר ב-ז' בו מתחילים לשאול על הגשמים, ולבקש: "ותן טל ומטר לברכה".
"וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹקים מִטַּל הַשָּׁמַיִם" – שפע רוחני וגשם וברכה.
"וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ" – עושר גשמי, שדות פוריים, הצלחה חקלאית וכו'.
את הניגון הידוע ביותר של "וְיִתֶּן לְךָ" חיבר ר' יענק'ל תלמוד, שהחזיר את נשמתו לבוראו לפני 62 שנה, ביום ד' דחוהמ"ס 1963.
"קומפוזיטור החצר", "מוצרט של החסידים", "בטהובן של השירה הדתית" היו רק חלק מכינוייו של ר' יענק'ל תלמוד, שהלחין בגאוניותו כ 1,100 יצירות, שהיוו את אבני היסוד של המוזיקה החסידית ושל חסידות גור, בפרט.
תלמוד היה בעל חנות בפולין, והמוזיקה הייתה עבורו רק כתחביב. הוא מעולם לא למד מוזיקה, ולא ידע צורת תו מהי. אך הקדיש כ-70 מתוך 80 שנות חייו לייעוד אחד בלבד: "להרבות שמחה בישראל".
את "וְיִתֶּן לְךָ" הקליט החזן דוד ורדיגר – מי שהביא את לחניו של תלמוד לכל בית יהודי. השיר נכלל בתקליטו החמישי: "א-גערער מלווה מלכה" LPW-106, שיצא לאור בשנת 1963. תקליט הטורקיז המפורסם עם דמויות החסידים, המתנוססות על עטיפתו, נחשב בשעתו לתקליט חובה בכל בית יהודי (ראה אור גם בהוצאת הד-ארצי, בצבעים: צהוב-לבן-שחור).
דרך תקליט זה פרסם ורדיגר, בין השאר, גם את הלהיטים: "אליהו הנביא", "המבדיל, "המלאך הגואל", "אמר ה' ליעקב" ועוד.
על העיבודים בתקליט אחראי החזן יוסף מלובני, ששהה במחיצתו של ר' יענק'ל שעות אין ספור, כדי לרשום חלק גדול מיצירותיו. לפני מלובני מי שעוד רשם את יצירותיו של תלמוד היה החזן שלמה רביץ, שישב עם תלמוד ב 12/2/1933 ורשם, בין השאר, את "וְיִתֶּן לְךָ", כפי ששר לו ר' יענק'ל.
את העיבוד הסימפוני של "וְיִתֶּן לְךָ" הייתה לי הזכות לכתוב, במיוחד, עבור החזן יוסף מלובני, בהשראת עיבודו המקורי לקראת קונצרט "קול יעקב", שקיימנו בהיכל, בחודש דצמבר 2001.
שנה לאחר מכן התאמתי את העיבוד לחזן הצעיר דאז – יצחק מאיר הלפגוט. והביצוע, שבחרתי להגיש לכם היום, הוא מתוך קונצרט הגאלה "עם קול הנשמה", שקיימנו בהיכל, בשנת 2016.
"וְיִתֶּן לְךָ" – הפילהרמונית הישראלית ויצחק מאיר הלפגוט, שבזכות יכולותיו הקוליות המופלאות מפאר בביצועיו את עולם החזנות, את חסידות גור, וכמובן גם את יצירתו זו של ר' יענק'ל תלמוד.
יהי זכרו ברוך!
שבת שלום, חודש טוב, וצפייה מהנה!
אופיר סובול – מנהל מוזיקלי ומנצח
והנהלת "יובל"
הצטרפו לקבוצת הפוסטים והעדכונים של "יובל" בוואטסאפ:
לנוחיותכם, לינק להזמנת הספר ״סודות החזנות״:
