מנויי ״יובל״, חובבי חזנות יקרים,
"מזמור לדוד"
ביום שני, י"ט במרחשוון, נציין 9 שנים לפטירתו של "מחיה המוזיקה החסידית", המלחין ובעל המנגן של חצר חסידות מודז׳יץ – ר׳ בן-ציון בן ר׳ מרדכי שנקר.
בן-ציון שנקר, בוגר הקונסרבטוריון למוזיקה בניו-יורק, הוא הראשון שהקליט מוזיקה חסידית אותנטית ומקצועית. שנקר הלחין כ 600 לחנים, ונחשב ל"שר הנגינה" בחצר בית מודז'יץ. כל לחניו הפכו מזוהים עם חצר מודז'יץ, עד כי קשה להבדיל: מה הוא לחן מודז'יצאי מקורי, ומה הוא לחנו של ר' בן-ציון שנקר.
שנקר התייחס לכל ניגון וניגון שהלחין באהבה רבה. לכל אחד מהניגונים, הוא היה קשור בנימי נפשו – בשר מבשרו. כששאלוהו איזה מניגוניו הוא מחבב יותר, הוא התקשה מאוד לענות ואמר: ״ואם ישאלוך את מי מילדיך אתה אוהב יותר, האם תהיה לך תשובה לכך? אף אני אין ביכולתי להשיב על שאלה כזו״. ענה.
שנקר קיבל את הצלחתו והצלחת ניגוניו ברגשות מעורבים: מצד אחד, היה ביישן וצנוע מלידה, וכל פרסום גרם לו לתחושת מבוכה; מצד שני, היה לו סיפוק אדיר ביודעו, שהניגונים הללו כבשו את העולם וריגשו רבבות.
תארו לכם, איזו הרגשה עילאית אחזה בו לאורך שנות חייו? מה חש, כאשר היה מגיע לחתונה ורואה מאות אנשים רוקדים ומקפיצים לצלילי שירו: "ישיש עליך", או מהלך ברחובה של עיר, ושומע מבעד לחלונות הבתים את "אשת חיל", למשל, מושר בפי כל בני המשפחה – הורים וילדים כאחד? כמה נחת ועונג צרוף הביאו לו רגעים אלה ?
בראש רשימת ניגוניו הידועים של שנקר, ניצב גם הניגון ״מזמור לדוד״. ניגון, שחיבר במערת אליהו הנביא, בביקורו הראשון בארץ, בשנת 1946.
שנקר סיפר, שפעם נסע למקום נופש מסוים, שבו שהו יהודים חסידים רבים. בעת שישבו יחד ל"סעודה שלישית" שר אחד היהודים המבוגרים את "מזמור לדוד". שנקר הצטרף אליו, והחל ללוות אותו בקולו. לאחר כמה רגעים התקומם עליו אותו קשיש ורגז: ״יונגערמאן (אברך צעיר), אולי אתה מפסיק להפריע לי, ולזייף את הניגון…?״ שנקר הצעיר הופתע מאוד, ובעדינותו הרבה בחר שלא להגיב. אך האנשים שישבו לצדו נדהמו והעירו לזקן: ״אינך יודע ש׳האברך׳ הוא יוצרו של הניגון?״ ״מה פתאום!״ צעק הזקן: ״אני מכיר היטב את הניגון הזה; היו שרים אותו עוד מימי ילדותי בעיירה בפולין…״.
והאמת, שלא פלא הדבר: ניגוניו השתרשו עד כדי כך, שקשה לתאר את עולם השירה בלעדיהם. המשותף ל"אשת חיל", כמו גם "מזמור לדוד", הוא שעד שהולחנו ע״י שנקר נהג בית ישראל לאומרם כנוסח ללא מנגינה. ומאז שהגיעו לידיו של שנקר, זכינו וזכה שנקר, שהם מושרים כמעט בכל בית יהודי בעולם – עוטפים את השבת משני קצותיה: "אשת חיל" – בליל שבת, ו "מזמור לדוד" – לפני צאתה.
את "מזמור לדוד" ביצענו גם בקונצרט "האוצר החסידי", שקיימנו לפני שנתיים בהיכל. אין חולק, שבין "האוצרות" המוזיקליים, שהנחילו לנו חצרות החסידים בכלל, וחסידות מודז'יץ בפרט, ל "מזמור לדוד" של ר' בן-ציון יש מקום של כבוד בלב העם היהודי באשר הוא.
לביצוע השיר בחרתי הפעם בחזן הצעיר והמוערך מאוד – ישראל נחמן תורג'מן:
ישראל – נולד בירושלים למשפחה של עולי צרפת, מתגורר בצפת ומופיע ברחבי העולם.
ישראל מבצע, בקונצרטים ובתפילות, יצירות חזנות קלאסיות לצד שירים חסידיים מודרניים, ומשלב בין סגנונות שונים.
האמת, שבחרתי בו גם מפני שסקרנה אותי גישתו לשיר, ולשמחתי הרבה נוכחתי לראות כמה אהבתם אותו, את קולו הדרמטי ואת ביצועו. והנה הזדמנות מצוינת להיזכר בכך.
ישראל יצטרף גם השנה לנבחרת החזנים בעונה החדשה של "יובל" – "עונה מֵהָאַגָּדוֹת", ויופיע ב"לאורם נלך" – קונצרט פתיחת העונה לזכרם של החזנים הגדולים: משה שטרן, נפתלי הרשטיק, בן-ציון מילר ואליהו גרינבלט – שהלכו לעולמם לאחרונה, והטביעו, כל אחד בדרכו, חותם משמעותי בעולם החזנות.
היכל התרבות ת"א, ביום א', ח' בטבת, 28/12/25.
אז, ניפגש בהיכל…
שבת שלום וצפייה מהנה!
אופיר סובול – מנהל מוזיקלי ומנצח
והנהלת "יובל"
הצטרפו לקבוצת הפוסטים והעדכונים של "יובל" בוואטסאפ:
לנוחיותכם, לינק להזמנת הספר ״סודות החזנות״:
