"שיבנה בית המקדש"

מנויי ״יובל״, חובבי חזנות יקרים,

"שיבנה בית המקדש"

ביום ראשון, א' בתמוז, נציין 125 שנים להולדתו של "שר החזנות" ו"אביר הטנורים" – החזן משה קוסביצקי ז"ל.

בראש חודש תמוז תשי"ד (1954), ביום הולדתו ה-55, הגיע משה קוסביצקי לראשונה למדינת ישראל (היה זה ביקורו השלישי בארץ ישראל). קהל רב הגיע לקבלו בנמל התעופה לוד. הגעתו לארץ הועברה בשידור ישיר, ב"קול ישראל", וכשירד מכבש מטוס אל-על, קרא מפתק ששרבט תוך כדי טיסה:
"שלום חברי ורעי אזרחי ישראל. אני מאושר להיות שוב בארץ והפעם במדינת ישראל. באתי לראות את הכול, שיצרתם בארצנו הקדושה. לפני 20 שנה הייתי כבר פעמיים בארץ, ואני מודה לה' שזכיתי עוד פעם לבוא הנה. עברו עלי רבות בשנים אלו, אולם תמיד הייתי ברוח אתכם ועם ארצנו. היה לי הכבוד להופיע בארה"ב הרבה פעמים עם שירי ארץ ישראל ומנהיגיה, ועתה אני מאושר לראות את המדינה בבניה. זה היום שקיוויתי לו!".

משחר נעוריו הייתה בלבו של קוסביצקי פינה חמה לישראל. בני משפחתו מצד אביו ואמו התיישבו כאן בארץ. חלום חייו היה גם כן להשתקע כאן, אך החלום נחל אכזבות, ובראשם כאשר הציע את עצמו למשרת החזן הראשי בבית הכנסת הגדול בת"א, בשנת 1935, ומסיבות שונות לא נתקבלה הצעתו. בשנת 1952, כאשר הגיעה הפנייה הפעם מהנהלת בית הכנסת, היה זה קוסביצקי, שנאלץ לסרב עקב האסונות המשפחתיים שפקדו אותו, במותן של רעייתו ובתו. האכזבות הכואבות הללו לא פגעו ברגשותיו כלפי ישראל, ובהופעותיו ברחבי העולם ביצע תמיד משהו הקשור בישראל, ציון או בירושלים. כמו כן נהנה לחבור לגופים, שאספו כספים למען יהודי ישראל.

אם כן, מיד לאחר נחיתתו כאן נערכה בשדה מסיבת עיתונאים, ובה השמיע, כשדמעות זולגות מעיניו דברי ברכה לאזרחי ישראל. את דבריו סיים בלהיטו הגדול ביותר: "שיבנה בית המקדש", כאשר הקהל מצטרף לשירתו.

במשך יותר מ-3 עשורים, נהג קוסביצקי לסיים את הופעותיו בכל אתר ואתר, ביצירתו זו של ישראל הכהן שור – יצירה אלמונית, שנהייתה ליצירתו המפורסמת ביותר, ויש שיאמרו שאף ליצירה המפורסמת ביותר בחזנות כולה. פעמים היה די שיבצע רק יצירה זו, כדי להשביע את רצונו של הקהל המשולהב.

היצירה, ובמיוחד הניגון הסוחף שבה הושרו כמעט בדרך קבע גם בחב"ד. הניגון היה אהוב מאוד על הרבי – ר' מנחם מנדל שניאורסון זצ"ל, והוא ציווה לנגנו פעמים רבות, במיוחד בהתוועדויות ובד"כ מפי החזן החבד"י ר' משה טלשבסקי. בין אם התקיימו ביום חול או בשבת – הרבי לא ויתר על הניגון! בתחילה שרו את הניגון בסיומם של ההתוועדויות, אך באחת הפעמים שאל הרבי למה לחכות עם ה"שיבנה" עד לסוף? לאחר שבוצע בהתחלה הרבי לא שבע דיו, וביקש לבצעו גם בסוף… וכך התקבע שהניגון מבוצע, לשביעות רצונו של הרבי, גם בהתחלה וגם בסוף…

"ויקח קרח בן-יצהר בן-קהת בן-לוי, ודתן ואבירם וכו'". ושואלים: למה צריכה הייתה התורה דווקא כאן לפרט את שמות אביו, סבו, ואבי סבו? האם דווקא כאן בפרשתנו, זו הסיטואציה המתאימה ללמד על שרשרת הדורות? ומסבירים: כי התורה באה ללמד, שמעשים שליליים, כמו גם מעשים חיוביים של אדם משפיעים על הדורות הבאים. דור בנים תלוי בדור אבותיו, שקובעים עבורו את נקודת המוצא של החיים. אך דור האבות תלוי גם הוא בדור הבנים, כי במעשיו של דור הבנים רואים מה טמון במה שהורישו האבות.

בשנת 2009 קיימנו בהיכל קונצרט מיוחד במינו "מדור לדור". בחרנו להפגיש לראשונה על במה אחת את החזנים ובניהם – ממשיכי דרכם.
בדואט, ככלל, ישנה מתיקות נפלאה, אך בדואט של בני משפחה, ובמיוחד של אב ובנו ישנה גם כימיה פנימית קסומה, שעוברת וזורמת בדם שניהם, בכל תו ותו בביצוע. את הקסם הזה רצינו להביא לכם הקהל, בקונצרט זה.

אם כן, האבות והבנים למשפחות: אולמן, מולר, מילר ופרקש ביצעו דואטים נפלאים, ובסיום החלק הראשון התקבצו האבות והבנים לביצוע ייחודי מאין כמוהו ל "שיבנה בית המקדש". היה לי עונג רב בכתיבת העיבוד ל-8 חזנים ובהתאמת הפראזות ליכולותיו של כל צמד חזנים, והביצוע? גם הוא חוויה מיוחדת במינה.

שבת שלום, חודש טוב וצפייה מהנה!

אופיר סובול – מנהל מוזיקלי ומנצח
והנהלת "יובל

לנוחיותכם, לינק להזמנת הספר ״סודות החזנות״:
https://tic.li/yaArqmy

לחצו לשיתוף