"תניא"

מנויי ״יובל״, חובבי חזנות יקרים,

"תניא"

אחת מנבואותיו של הנביא יחזקאל, העוסקות בעבודת המקדש, בבית המקדש השלישי, נקראת השבוע בהפטרת פרשת אמור. חלק גדול מפרשת אמור עוסק בעבודת הכוהנים, ולפיכך נבואת יחזקאל נראית כהמשכה הטבעי של הפרשה.

השיר "תניא" מספר על כניסתו של רבי ישמעאל כהן גדול לקודש הקודשים, וכן על פגישתו עם הקדוש ברוך הוא והדיאלוג ביניהם, כפי שמובא בגמרא, במסכת ברכות דף ז'.

את "תניא" הלחין יוסי גרין בשנת 1985. גרין מספר, שבאחד מהלילות ישב בביתו ליד הפסנתר, כשמולו הייתה פתוחה הגמרא במסכת ברכות, שלמד קודם לכן. לנגד עיניו התנוססה עדותו המופלאה והבלתי נתפסת של רבי ישמעאל בן אלישע: "פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת, לפני ולפנים. וראיתי … שהוא יושב על כיסא רם ונישא. ואמר לי, ברכני!".

"הקטע הזה, הוציא אותי מכליי", הוסיף גרין. "תאר לך, יושב לו הקב"ה על כיסא הכבוד ומבקש מרבי ישמעאל כהן גדול: ברכני". ורבי ישמעאל מספר: "אמרתי לו, יהי רצון מלפניך, שיכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מידותיך. ותתנהג עם בניך במידת הרחמים ותיכנס להם לפנים משורת הדין, ונענע לי בראשו".

מיד כשסיים להלחין את השיר החליט גרין להציעו לזמר אברהם פריד: "פריד, אוהב את לימוד התורה. הוא בעל נפש עדינה, חסידית, ועל כן השיר הולם אותו", חשב גרין. אך פריד הפתיע בנימוק, שלא חלם עליו: ״אני חב"דניק, ואיני יכול לשיר שיר ששמו לו ׳תניא׳. עבורי, המילה ׳תניא׳ מסמלת דבר אחד ויחיד – ספר התניא!״

לאחר מכן הציע את השיר גם לזמר מרדכי בן-דוד, אך גם זה עיקם את האף באומרו: "זהו לא שיר, זה לימוד. לא נראה לי".

במשך שלוש שנים הסתובב גרין המתוסכל, כאשר לחן נפלא כ "תניא" שוכב, כאבן שאין לה הופכין. עד שבאלבום הבא שהוציא פריד, בשנת 1988, "אנחנו מוכנים", ביקש פריד לרכוש 6 לחנים מגרין. גרין, בסוג של תרגיל סחיטה, התנה את מכירת ששת הלחנים בכך, שגם "תניא" יהיה ביניהם: "אם אתה לא משלב גם את 'תניא' באלבום הנוכחי, אני לוקח את כל ששת הלחנים האחרים.", אמר לפריד. בסופו של דבר נכנע פריד ללחציו של גרין. הוא הוסיף את השיר לאלבומו, אך מיקם אותו במקום נידח – בצד השני של הקלטת.
למרות זאת, הפך השיר להצלחה מסחרית ענקית, וללהיט הגדול ביותר של הצמד גרין ופריד. ההצלחה והלחץ הציבורי הגדול הולידו ז'אנר חדש במוזיקה החסידית, והביאו את השניים ליצור שירים נוספים של אותו הז'אנר.

בשנת 1990, שנתיים לאחר יציאתו של השיר, הוא כבר בוצע לראשונה ב"יובל" ובעיבוד קאמרי. את העיבוד כתב אבא במיוחד, בעבור ילד הפלא דאז, שרוליק הרשטיק.
שרוליק, רק בן 11, אך בשניות מועטות של צפייה שומעים מיד את השירה האיכותית והמדויקת, את הקצב הפנימי, ובעיקר את ה"קרעכץ" העמוק ואת הקולרטורה המתגלגלת. כל אלה זורמים בדמו של יורש העצר החדש לאביו חיים אליעזר הרשטיק, ולממשיך השושלת למשפחת הרשטיק המפוארת.

בעוד כ 4 שבועות נקיים בהיכל את קונצרט "יוסל'ה ויוסי" – יוסל'ה רוזנבלט ויוסי גרין – היצירות המפוארות של המוזיקה היהודית – מאז ועד היום!
על הבמה יעלו בזה אחר זה החזנים הנפלאים: שי אברמסון, ישראל נחמן, אברימי רוט וחיים שטרן.

יוסי גרין – מי שאחראי על כתיבתם של מאות לחנים, וביניהם עשרות להיטים, שהפכו נכסי צאן ברזל של הזמר החסידי לגווניו, יכבד אותנו בנוכחותו.

לכם, קהל יקר, מצפה חוויה מוזיקלית, מעשירה ומענגת במיוחד. זאת, כאשר יצירותיו של "מלך החזנים" מבוצעות לצד יצירותיו של "הכהן הגדול" של זמננו.

שבת שלום, וצפייה מהנה!

אופיר סובול – מנהל מוזיקלי ומנצח
והנהלת "יובל"