״ופרקו נאה, וזקנו מגודל, וקולו?״

מנויי ״יובל״, חובבי חזנות יקרים,

״ופרקו נאה, וזקנו מגודל, וקולו?״

בערב רה"ש תשמ"ה, לפני 37 שנים, הלך לעולמו החזן שמואל ב"ר מרדכי מלבסקי.

שמואל מלבסקי כיבד את קונו מהונו, בגרונו, ובכל ליבו. התחינה, הבקשה, הקולורטורה המיוחדת והאופיינית רק לו, הייתה מתרחשת כמעט על צליל אחד, ומכאן הייתה מתפתחת "כהר געש" מלא רגשות.

כשהיגר לארה"ב בגיל 18, הוא נבחן ע"י החזן יוסל'ה רוזנבלט כאשר ביצע עבורו אלתור ל"פתח לנו שער". בסיום אמר לו יוסל'ה: "בויצ'יק! אתה לא בשביל מקהלה! לך להיות חזן בעצמך!" יוסל'ה לקח את מלבסקי הצעיר תחת חסותו, והוא אף התגורר בביתו במשך כ-8 שנים.

יוסל'ה ניצל את קשריו האישיים, ו"סידר" למלבסקי את משרת החזנות הראשונה שלו. יוסל'ה אף הכיר לו את אשתו לעתיד, הפסנתרנית (הארייט) אלטה.

הידידות שהתפתחה בין השניים, הייתה מאוחר יותר לתופעה בעולם החזנות. היו פעמים שמלבסקי אף החליף את רוזנבלט בקונצרטים, והדמיון האמירתי "הקרעכץ", והקולורטורה המדויקת, שכנעו את המאזינים כי יוסל'ה עצמו שר.

בשנת 1946, התקיים קונצרט במלון היוקרתי ה"וולדורף אסטוריה" בניו יורק, קונצרט שעמד בסימן איחוד המשפחות לאחר מלחמת העולם השנייה. באירוע, צירף מלבסקי את ארבע בנותיו למספר שירים. ההצלחה הייתה כל כך גדולה, עד כי בכל מקום אליו הוזמן מלבסקי להופיע, הוא נשאל האם קיימת אפשרות כי יביא גם את בנותיו. כאן חלה למעשה התפנית הגדולה אצל מלבסקי, אשר מרגע זה הפך מחזן יחיד – לסולן "משפחת מלבסקי".

משפחת מלבסקי הקליטה כמה תקליטי חזנות ופולקלור יהודי, כולם היו ללהיטים בכל רחבי העולם היהודי. אך השיר שהתפרסם יותר מכל הוא: "הבן יקיר לי אפרים", שבו שימשו הבנות גיטעלע וגולדעלע כסולניות. גרסאות כיסוי רבות הוקלטו לשיר זה, ובישראל פורסם השיר במיוחד על ידי להקת הנח"ל, בשנת 1969.

לפני 3 שנים, לקראת הימים הנוראים, קיימנו את קונצרט "חזנות בג'ינס – עם דגים ויין".
לארץ הגיע החזן יעקב מוצן שביקש ממני להגיע לקונצרט, ולבחון כיצד ניתן להביא את הרעיון המקורי, הצעיר והחדשני לארה"ב.
לאחר שאישרתי לו בשמחה, הוסיף יעקב: "במיוחד בשבילך אופיר, אני אפילו אגיע לבוש בג'ינס!". באותו הרגע הוא עלה לראש רשימת המועמדים ל"פינת ההתקלה". הכנתי את התזמורת מראש עם עיבוד חדש ועדכני ל "הבן יקיר לי אפרים", ובאמצע הערב, נהניתי כל כך להתקיל את יעקב המופתע, ולקרוא לו לבמה. אתם מוזמנים להתרווח ולצפות כיצד חזן מנוסה כמו יעקב, על אף שלבוש בג'ינס… נהנה מכל רגע (לא פחות ממני).

אלטה – אשתו של מלבסקי, נהגה "לעקוץ" אותו על כך שכשנפגשו לראשונה, הוא שיקר לגבי גילו המדויק: "רציתי לעבוד כחזן בניו-יורק" אמר. באותה התקופה אי-אפשר היה לעבור לפני התיבה מבלי להיות בגיל המתאים, נשוי ובעל זקן, כמו שכתוב בתפילת הנני: "ופרקו נאה וזקנו מגודל" "ואני לא היו לי, לא אישה ולא זקן" אמר. "אבל לפחות קול היה!" הוסיף. "עכשיו כבר נתמעטו הדורות" המשיך, "על אישה וזקן כבר אין מדברים כלל, ולגבי הקול: חזנים רבים באמריקה, גם קול אין להם, כל מה שהם צריכים – זה רק למצוא חן בעיני יו"ר בית הכנסת…"

יהי זכרו ברוך!

שבת שלום ושנה טובה, בריאה ומתוקה לכולנו 🍯

אופיר סובול – מנהל מוזיקלי ומנצח
והנהלת "יובל"

לחצו לשיתוף