מנויי ״יובל״, חובבי חזנות יקרים,
"7 שנים"
ביום שני, ז׳ בתשרי, נציין 7 שנים לפטירתו של אבי מורי, מרדכי בן ר׳ מאיר סובול ז״ל.
7 שנים עברו מאז אותו היום המצמרר, לאחר רה"ש, שבו התבשרתי באחת, בשיחת טלפון מאטלנטה על מצבו הרפואי הקשה של אבא. 7 שנים, שבהן עברנו כל-כך הרבה – בכל כך מעט זמן.
"אני עוד זוכר את אבא שלך!" קוראים לעברי אנשים מפעם לפעם, ואני מתקשה להבין את המילה "עוד". הרי עברו רק 7 שנים! ואני חי את חסרונו של אבא יום-יום, שעה-שעה: בכתיבת העיבודים, בניהול החזרות, בהכנת הקונצרטים – על הבמה ומאחוריה; בהכנת הסרטונים בחדרי העריכה מדי שבוע – כל העת, דמותו של אבא ומפעל חייו נגד עיניי.
"אם כן", הרהרתי עם עצמי: "מתי המילה 'עוד' במשפט תישמע טבעית גם לי?". האמת, שאין לי תשובה ברורה לכך; אולי רק בשנה העשירית, ואולי אף מאוחר יותר. כנראה, במקרה של אבא עבורי לעבר עדיין יש חלק מהותי בהווה.
בתקופת מלחמת המפרץ הראשונה ישבו הזמר, יהורם גאון ואמרגנו, וחיפשו רעיון לתקליט – כן תקליט (זה היה בדיוק בתקופת התפר בין תקליטים, קלטות ודיסקים). יהורם גאון, כחובב חזנות מושבע, העלה רעיון להקליט להיטי חזנות בקצב חדשני. אמרו ״חזנות״, ומיד הרימו טלפון לאבא, שדווקא התלהב מהרעיון, אך התנה אותו שיישמרו הגחלת וההרמוניה היהודית המסורתית. למשימה גויסה גם להקת אתניקס – שהייתה אז בשיא פריחתה עם העומד בראשה – תמיר קליסקי.
לאחר שסיכמו על כל שירי התקליט, אבא התיישב וכתב לכל שיר את תפקידי הסולן, המקהלה וההרמוניה. לאחר מכן נשלחו התווים (בפקס) לקליסקי, שהכין את המקצבים ואת התכנותים. אני זוכר שנפגשנו באולפן כמה וכמה פעמים. שם אבא שמע, העיר וביחד תיקנו את הדרוש; לאחר מכן הצטרפו גם הנגנים. לבסוף, אבא ויהורם גאון, שהיה מעורב בכל שלבי ההפקה, הקליטו את כל תפקידי המקהלה, שעברו סימפול קולי ברוח התקופה.
תוך כחודשיים ימים, הם יצרו את "נשמה" – יהורם גאון בנוסח יהודי – תקליט חדשני של להיטי חזנות בקצב. הקונספט היה כה ייחודי, מעניין וקורץ, עד שהטלוויזיה הישראלית בחרה להקדיש תוכנית אישית של כחצי שעה עם שירי התקליט. העורך והמפיק, שנבחר למשימה, היה יצחק זוננשיין שבשנים האחרונות מביים גם את הקונצרטים של "יובל".
את התוכנית, ששודרה בערב ראש השנה תשנ"ג, פתח גאון כך:
"בבית שלי בירושלים, שהיה אפוף במסורת ספרדית ובנעימות לדינו, אהבו מאוד את החזנות האשכנזית ומשורריה. אני זוכר, שכילד רציתי מאוד לשיר כמותם. כמבוגר הגשמתי חלום, וקראתי לו: ׳נשמה׳. סייעו בידי: תמיר קליסקי עם עיבודים עכשוויים ונמרצים, ולידו, בבחינת 'שומר החותם והצביון', ד"ר מרדכי סובול. אני מקווה, שהשילוב המיוחד הזה יביא אל תחת קורת גג אחת את אלה, האוהבים את החזנות האשכנזית במילא, וגם את בני הדור, 'שלא ידע את יוסף'. ובמקרה הזה: יוסף רוזנבלט, מרדכי הרשמן, ומשה קוסביצקי – הגדולים של כל הזמנים. אני מזמין אתכם לשעה של קודש בנוסח יהודי".
במיוחד לתקליט זה כתב אבא את "פתח לנו שער" מתוך תפילת נעילה – שיר שנכנס, ושהשתרש בבתי הכנסת בכל רחבי העולם.
לפזמון הקליט והמרגש, בסולם הפריגי היהודי (פריגיש), אבא הוסיף כמה שורות של חזנות קלילה, המשולבת עם נוסח כדי שגם בעלי התפילה והחזנים ייהנו משני העולמות. בעיבוד התזמורתי, אבא שתל גם את נעימת תפילת נעילה, כדי להמחיש למאזין את אווירת התפילה, בבית הכנסת.
בקונצרט הגאלה ״אוצר חייו״, שקיימנו בשנה שעברה, ביצענו את עיבודיו של אבא ואת יצירותיו המשמעותיות. את "פתח לנו שער" הפקדתי בידיו האמונות של תלמידו האהוב של אבא, החזן צבי וייס – חזן ראשי בבית הכנסת הגדול בירושלים זו השנה העשירית. לצבי צירפתי את מקהלת הילדים "פרחי פתח-תקווה" של אבי ברק, שאבא היה ממייסדיה.
לפני כמה שנים מצאתי דף תווים, שעליו נכתב: "פתח לנו שער", לחן עממי. בעבר טעות כזאת הייתה מרגיזה מאוד, היום, זאת בדיוק הנקודה, שבה יודע מלחין (במונחים של היום), שיצירתו הפכה ויראלית. אם כן, אתם מוזמנים להתרווח וליהנות מ "פתח לנו שער" – עממי, אבל של אבא .😊
אבא יקר,
מי ייתן, ונזכה להמשיך גם השנה את מפעלך האדיר למענך ולמען הדורות שיבואו. נצטרך שתשפיע על רבש"ע, שיסיים את המלחמה בהקדם, שישלח מרפא לפצועים, ונחמה למשפחות הנרצחים וההרוגים, ושהחטופים ישובו במהרה אל חיק משפחותיהם.
נתייחד עם זכרך ביום שישי הבא, י"א בתשרי, ה-3/10, בשעה 10:00, בבית העלמין ירקון – שער פ"ת.
תהא נשמתך צרורה בצרור החיים!
שבת שלום, צום מועיל וגמר חתימה טובה!
אופיר סובול – מנהל מוזיקלי ומנצח
והנהלת "יובל"
הצטרפו לקבוצת הפוסטים והעדכונים של "יובל" בוואטסאפ:
לנוחיותכם, לינק להזמנת הספר ״סודות החזנות״:
