"אל תירא עבדי יעקב"

מנויי ״יובל״, חובבי חזנות יקרים, 

"האוצר החסידי"

ביום רביעי, ב' בניסן, נציין 10 שנים לפטירתו של אלתר דוד יצחק בן ישראל אריה ורדיגר.

החזן והמלחין דוד ורדיגר – מחלוצי המוזיקה החסידית במאה ה-20. הקליט 235 שירים, ב-22 אלבומי סולו, ועוד שירים רבים באלבומים נוספים.

קצת סודות מאחורי הקלעים:
הפקת קונצרט היא דבר מורכב מאוד. יש תיאומים הפקתים רבים, שיש לעשות עוד לפני שמדברים על: אמנים, רפרטואר, מחירי כרטיסים, הגברה, תאורה, שיווק וכו׳… הכול מתחיל קודם כול במציאת אולם, בתאריך שנוח למזמין. מי שצריך להתחשב גם במגבלות הלוח העברי מסובך כפליים – פעמים רבות נאלצים להתפשר על תאריך, כי האולם הרצוי תפוס בתאריכים המבוקשים. תאריך הוא נושא בעייתי כמעט, בכל אולם, ובמיוחד ב…היכל התרבות ת"א.

היכל התרבות הראשון בישראל, שנחנך בשנת 1957, משמש מאז, כאולם הבית של התזמורת הפילהרמונית הישראלית. האולם, ששופץ משמעותית ונפתח מחדש בשנת 2013, נבנה לצרכיה ומשרת קודם כול אותה. מתוקף כך משוריינים עבור התזמורת הפילהרמונית רוב התאריכים ביומן, כמו גם המובחרים שבהם.

ובכן, כחצי שנה לפני תחילתה של עונת המנויים של "יובל", מתחילה התכתובת של הנהלת "יובל" עם הנהלת ההיכל על התאריכים. אנחנו מבקשים תאריכים מסוימים, והנהלת ההיכל בודקת עם התזמורת הפילהרמונית מה זמין מבחינתם. התזמורת הפילהרמונית מקיימת קשרים עם המוזיקאים הגדולים בתבל, ולכן נדרש להמתין עד שמגיעה תשובה כלשהי.

מכיוון שסופי השבוע מבוקשים יותר להופעות, התאריכים המתפנים תחילה הם בראשית השבוע: ימים ראשון ושני. וכך קורה שמרבית ההפקות החיצוניות מתקיימות בהיכל, בתחילת השבוע ולא בסופו.

דיברנו על קונצרטים בתחילת השבוע: אם כן, קונצרט "האוצר החסידי", שנקיים ביום רביעי הקרוב, היה אמור להתקיים במקורו ביום שני האחרון, בכ"ב באדר ב'. אך לפני כמה חודשים, בגלל אילוצי המלחמה, ביקש ההיכל לדחות את המופע והציע הצעה מפתה: "התפנה לנו תאריך מעולה ביום רביעי. נודה לכם, אם תיעתרו לבקשתנו". את התאריך המקורי קבענו סמוך לחג הפורים, והנה אנו מתקרבים יותר לחג הפסח…

פתחתי את היומן פעם נוספת וראיתי: 10 באפריל – ב' בניסן. ב' בניסן צלצל לי מוכר! בדיקה קצרצרה העלתה, שמדובר בלא פחות ולא יותר, ביום השנה ה-10 לפטירתו של האיש, שיש לו חלק במרבית "האוצרות החסידיים" השגורים בפינו; מחלוצי המוזיקה החסידית – מי שבזכותו קיבל זרם זה את המינוח: "מוזיקה חסידית" – החזן-זמר דוד ורדיגר.
אם כך אמרנו, כנראה אות משמים: אין סמלי יותר מלקיים את קונצרט "האוצר חסידי" דווקא ביום זה!

אחד מן האוצרות, שכתב ר' יעקב תלמוד, הוא השיר: "אמר ה' ליעקב". הפיוט "אמר ה' לעקב" המושר בד"כ בסעודת מלווה מלכה, מסודר כאקרוסטיכון אלפביתי, ומורכב מפסוקים שבהם נזכר יעקב אבינו, בהקשרים של ברכה, גאולה וישועה. בפיוט עם ישראל מעודד את עצמו מתוך ביטחון באלוקים. ביטחון, שאבד לנו מאז ה-7 באוקטובר, אך דרך פיוט זה, שנחתם בכל פסוק, ב: "אל תירא עבדי יעקב", אנו מקבלים חיזוק משמעותי לחוסן הנפשי, שתלוי קודם כול בנו.

בקונצרט "חסידים ברינה יגילו" שקיימנו בהיכל, בשנת 1997, ביצעו כל משתתפי הערב, עם תחילתו של הקונצרט את "אמר ה' ליעקב". החזנים: חיים אדלר, חיים אליעזר הרשטיק, יעקב מוצן, יוסף מלובני וילד הפלא עמית ליסטוונד, שמופע זה היה "טריגר" עבורו לקריירה מפוארת, ולמקום של כבוד, בהיכל התהילה של ילדי הפלא היהודים.

"אמר ה' ליעקב" נכלל בתקליטו ה-5 של ורדיגר: "א-גערער מלווה מלכה". תקליט שיצא לאור, בשנת 1963. תקליט הטורקיז המפורסם עם דמויות החסידים, המתנוססות על עטיפתו, היה נחשב בשעתו לתקליט חובה בכל בית יהודי. דרך תקליט זה פרסם ורדיגר, בין השאר, גם את השירים: "אליהו הנביא", "המלאך הגואל", "וייתן לך" ועוד – "אוצרות חסידיים", שימלאו אי"ה את חלל ההיכל, ביום רביעי הקרוב, בשירה מרגשת ובתפילה היוצאת מלב למען עם ישראל, למען החלמת הפצועים ולמען חזרתם של השבויים במהרה. כל זאת, ביום השנה העשירי לפטירתו של דוד ורדיגר.

יהי זכרו ברוך!

שבת שלום, חודש טוב ונפגש בהיכל!

אופיר סובול – מנהל מוזיקלי ומנצח

והנהלת "יובל