"חד גדיא"

מנויי ״יובל״, חובבי חזנות יקרים,

"חד גדיא"

בחודש שבט, בשנה שעברה, הגיעה לפתחנו ב"יובל" הצעה יוצאת דופן:
חוג ידידי בית החולים "סורוקה", בניו-יורק, מבקש לקיים קונצרט חזנות בחול המועד פסח, בתל-אביב. הם מבקשים את השתתפותם של החזן נתנאל הרשטיק – חזן ראשי ב"המפטון סינגוג" וידיד בית החולים, ואתו החזן הראשי לצה"ל – שי אברמסון.

בתי חולים בישראל, אכן ארגנו בעבר קונצרטים מסוג זה, ובראשם בית החולים "אסף הרופא" – עם מסורת מפוארת, מאמצע שנות ה-80 ועד תחילת שנות ה-90. ניסיתי להיזכר, מתי ואם בכלל בית החולים "סורוקה" קיים בארץ קונצרט של חזנות, או מוזיקה יהודית, ולא מצאתי דבר.

מסתבר שבעבר, חוג ידידי בית החולים ארגן אירועים יוקרתיים ב"המפטון סינגוג" – בית הכנסת, בראשותו של הרב מארק שנייר, בניו יורק. בשומעם את החזן נתנאל הרשטיק עם המקהלה בניצוחו של יצחק חיימוב, הם פשוט התאהבו בביצועים ובמבצעים, וביקשו להביא חוויה דומה לתומכי בית החולים המגיעים לארץ מארה"ב, במיוחד לפסח.

עד אז, גם אני לא ידעתי, שבית החולים "סורוקה" הוא בית החולים השלישי בגודלו בישראל. בשטחו 30 בניינים; הוא מתפרס על שטח של 286 דונם, והוא בית החולים היחיד בשטח הנגב – שטח המשתרע על כ־60% מהמדינה.
במהלך שנות קיומו הפך "סורוקה" מבית חולים פריפריאלי קטן למרכז רפואי אוניברסיטאי, על אזורי, מהמובילים במדינת ישראל.
"סורוקה" – נותן שירות ליותר מ 1,000,000 איש מתושבי הדרום, והוא המעסיק הגדול ביותר בנגב עם כ 5,500 עובדים, שמתוכם כ 1,100 רופאות ורופאים, וכ 2,000 אחיות ואחים.

את כל זה סיפרתי לקהל לבקשתה של הנהלת בית החולים, בפתחו של הקונצרט: "לצערנו, הציבור אינו מכיר דיו את השם ׳סורוקה׳ ואת פעילותו העניפה של בית החולים", כך הם טענו. ובכן, כל זה היה נכון עד ל 7 באוקטובר. מאז לצערנו הרב, שמענו כולנו מאות פעמים את השם "סורוקה", ואת פעילותו האדירה והחשובה בהצלת חייהם של פצועי צה"ל ושל תושבי הדרום, לאחר התופת הנוראה שעברו.

הוחלט על "קונצרט בוטיק", שיתקיים באולם "צוקר", בהיכל התרבות ת"א. כ 500 איש, מהארץ ומחוצה לה, הגיעו לקונצרט ולקוקטייל היוקרתי שהתקיים לפניו. בהנהלת בית החולים היו תמימי דעים – הקונצרט זכה להצלחה גדולה והוחלט על המשך המסורת גם השנה. אך למרבה הצער, המלחמה שנכפתה עלינו הרתיעה משפחות רבות מלהגיע לארץ לחג, ולכן הקונצרט נדחה לשנה הבאה.

יש לי הנאה מיוחדת ממופעי הבוטיק הללו: מופעים עם קהל מצומצם, באווירה קלילה ופחות "מעונבת". קונצרטים עם הרכב תזמורתי קטן יותר, ולרוב גם ללא מקהלה. קונצרטים, שיש לי כמנצח, ופעמים גם כמנחה, דינמיקה מיוחדת עם הקהל. זו בדיוק האווירה שהייתה באותו הקונצרט, וכדי לתת לכם לטעום קורטוב מכך, בחרתי להגיש לכם היום, ערב שבת הגדול וערב חג הפסח, "מחרוזת פסח" משיריו של משה אוישר.

בתחילת שנות ה 50 הוציא החזן משה אוישר את "הסדר של משה אוישר". תקליט, שבו שילב אוישר את שירי ההגדה הידועים עם נגיעות והוספות משלו. השילוב היה אהוב כל כך על חובבי החזנות ועל מעריציו של אוישר, והביקוש לתקליט היה כה גבוה, עד שהוא הודפס בלא פחות מ 3 הדפסות שונות. ביצועיו של אוישר בתקליט זה השתרשו עד היום, כמעט בכל בית יהודי בעולם.

שתיים מהיצירות האהובות בתקליט הן: "כי לו נאה" ו "חד גדיא". את שתי היצירות הללו קיבצו נתנאל הרשטיק והמעבד ריימונד גולדשטיין ל "מחרוזת פסח". מחרוזת זו היא מהאהובות ביותר על הרשטיק, שמוכן ושמח לבצעה לא רק לקראת פסח, אלא בכל ימות השנה; בכל מקום בגלובוס ובכל פורמט. אם אין מקהלה, אל דאגה – הוא יהפוך את הקהל למקהלה. ואם זה לא יספיק, הוא יבקש גם מהמנצח לשיר את תפקיד המקהלה – אפילו תוך כדי ניצוח 😉

צפייה מהנה, שבת שלום ופסח כשר ושמח!

אופיר סובול – מנהל מוזיקלי ומנצח
והנהלת "יובל"

לנוחיותכם, לינק להזמנת הספר ״סודות החזנות״:
https://tic.li/yaArqmy