"אני מאמין"

מנויי ״יובל״, חובבי חזנות יקרים,

"אני מאמין"

היום, י"ט במרחשוון, אנו מציינים 7 שנים לפטירתו של ״מחיה המוזיקה החסידית״, המלחין ו״בעל המנגן״ של חצר חסידות מודז׳יץ – ר׳ בן-ציון בן ר׳ מרדכי שנקר.

ר' בן-ציון שנקר – הראשון שהקליט מוזיקה חסידית, אותנטית ומקצועית. שנקר המציא את הקונספט: "לחן חסידי-קליט למילים מן המקורות". סגנונו זה משך אליו יוצרים גדולים נוספים, ובראשם: ר' שלמה קרליבך ואחרים. בדרך זו הלחין שנקר כ 600 לחנים – החל מגיל 16 ועד חודשים ספורים לפני מותו.

רבים משווים את הטבח הנורא בעוטף לטבח הקודם, שעבר העם היהודי – בשואה הנוראה. באומרם, שכמו שהצורר הנאצי רצה בהשמדתנו אז, כך רוצים גם היום החמאס וגרורותיו. ואילו יכלו, היו ממשיכים וטובחים בנו עוד ועוד ללא מעצור.

שנקר מספר כיצד, בשנת 1943, הגיע אל ה"אמרי שאול" כתב בשם חיים שושקס, ששב לארה"ב מהגיהינום הנאצי באירופה. בין סיפורי הזוועה, הוא סיפר כיצד נכנסו הנאצים לעיר "חלם", שבמזרח פולין, בעיצומו של רה"ש הראשון למלחמה. כיצד ריכזו את היהודים ביער, ושם ירו בכולם.
בתקופה, שלא הייתה שום עדות מצולמת, מספר שנקר, כיצד אפילו אמו התקשתה להאמין למשמע אוזניה: "הכיצד ייתכן?!" שאלה, "סתם כך לשחוט אנשים, נשים וטף ללא כל סיבה ??"

והנה אנו היום, 80 שנה אחרי, חווים שוב בתום הימים הנוראים טבח מתועב ונפשע – בו שוחטים ללא סיבה אנשים, נשים וטף. ועדיין, על אף צילומים ועדויות אין ספור, אנו צריכים לעמוד ולהתחנן, לצעוק ולשכנע את העולם "הנאור", בצדקת דרכנו מול מכונת ההסתה הטרוריסטית.

בנקודות התכנסות רבות של חיילי צה"ל, נשמעה בשבועות האחרונים בגאון שירת ה"אני מאמין". השיר, שנולד בשואה הנוראה ושהפך לסמל ולמיתוס לרוחו של העם היהודי ולאמונתנו, שזר לא יוכל להם. אותו "אני מאמין", ששנקר היה זה שביצע אותו לראשונה, וכך היה:

בשנת 1945, לקראת סיום המלחמה, קיבץ ה"אמרי שאול", במהלך ברית המילה של אחד מנכדיו, שלושה מחשובי הרבנים שהוזמנו לאירוע. במשך דקות ארוכות עדכן אותם על מכתב, שקיבל באותם הימים משליח מיוחד משווייץ, ובו סיפור מרטיט, שמספר השולח על כיצד נלקח, עם מאות רבות של יהודים, ברכבת מוות מגטו ורשה אל עבר מחנה ההשמדה בטרבלינקה.
בעת היותו בקרון הדחוק, לקול יללות התינוקות ופרפורי הגוססים, הבחין בחסיד מודז׳ץ ושמו ר' עזריאל דוד פסטג. הוא עמד בקרון ושר בעיניים עצומות חדורות אמונה: "אני מאמין באמונה שלמה… ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא".
לאחר שסיים פסטג לשיר, פנה לסובבים בבקשה, שאם מי מהם יינצל מן התופת הנוראה ויגיע לארצות החופש, אזי מבקש הוא ממנו, שיביא את הניגון לר' ממודז'יץ, שבארה"ב, "ואני אהיה לו אסיר תודה לנצח".
השולח סיפר, כי כמה רגעים לאחר מכן הוא קפץ מתוך הקרון, וזכה להגיע לחוף מבטחים בשווייץ. כעת הוא מקיים את צוואתו של פסטג, ומצרף את התווים של "הניגון הקדוש", כפי ששמע ברגעיו האחרונים של פסטג, בטרם עלה הוא והאנשים שעימו בסערה השמיימה.
לאחר שסיים לעדכן את הרבנים, שב הרבי לסעודת המצווה ופנה לר' בן-ציון שנקר, וביקש ממנו שישיר את הניגון מתוך הכתב.
"לא קל היה לי לשיר את השיר המרטיט לפני הרבי והחסידים", סיפר שנקר. "קולות הנהי של היושבים בחדר הלכו וגברו עד שלא נשארה עין אחת יבשה".
השיר התפרסם ברחבי העולם, ולימים תיקן ה"אמרי אש", שישירו את ה"אני מאמין" לעילוי נשמת ששת המיליון בעת ההקפה השישית, במוצאי שמחת תורה.
ותמה אני, מה יעלה כעת בגורלן של ההקפות השניות בישראל, לאחר האסון הנורא שפקד אותנו…

במחרוזת מניגוני מודז'יץ, שביצענו בקונצרט "שרים מודז'יץ", שקיימנו בשנת 2012, במשכן לאומניות הבמה בת"א, החלטנו, אבא ואני, שכוחו של הניגון המרטיט יתעצם הרבה יותר, אם יבוצע ללא סולן, אלא ינוגן ע"י התזמורת בלבד. כך, כל אחד ואחד מהצופים יוכל לזמזם לעצמו ולהתרגש כפל כפליים. מצפייה בסרטון נראה שצדקנו – קשה לפספס את זמזומם של מאות האנשים, שהצטרפו לתזמורת "סימפונט" רעננה בנגינתה המרגשת.

לציון יום השנה לפטירתו של שנקר, אני מזמין אתכם לזמזם ולהתרגש, איש איש בביתו, בשירת "אני מאמין".
תהא תפילה זו לעילוי נשמתם של הנטבחים והנרצחים בעוטף, ולעילוי נשמתם של חיילינו גיבורי-ישראל הי"ד, שנפלו על הגנת העם והארץ.

יהי זכרם ברוך!

שבת שלום

אופיר סובול – מנהל מוזיקלי ומנצח
והנהלת "יובל"

לחצו לשיתוף