מנויי ״יובל״, חובבי חזנות יקרים,
"אלוקי נשמה"
שלושה חודשים של עבודה הסתיימו ביום רביעי האחרון, בקונצרט סיום העונה של "יובל" – "יוסל'ה ויוסי". שלושה חודשים , שבהם חשבנו על כל פרט ופרט, כדי למלא עבורכם, קהל יקר 140 דקות של תוכן משובח (אפילו השארנו למענכם 10 דקות למחיאות כפיים, [שהפכו כמעט ל 20 😜]). טרם הספקתי להגיב על כל ההודעות הכתובות והמוקלטות, שהצטברו אצלי מאז רביעי. בין המחמאות והתשבחות ב"ה, רובכם לא שוכחים לציין גם את השידוך המוצלח בין "יוסל'ה ליוסי".
אם כן, המשותף בין "יוסל'ה ליוסי" – בין רוזנבלט לגרין הוא אמנם, שידוך שלי, אך לא המצאה שלי: גרין מספר שנים רבות, כמעט בכל אתר ואתר, כמה ספג מיצירותיו של יוסל'ה. הוא ספג רבות מלחניו שובי הלב, כמו גם מקולו המרטיט ומדרך שירתו – ספוגת הרגש. גרין יודע לספר ולפזם שירים, שכתב בהשראתו של יוסל'ה. גם השבוע, בפגישות ובשיחות שקיימנו לרגל המופע, הוא חזר והדגיש, שהיצירה האהובה עליו ביותר בין יצירותיו של יוסל'ה היא: "אלוקי נשמה". ועדיין, אומר לי גרין: "לא ניצלתי את כל מה שספגתי ממנה". "אחרי כל כך הרבה שנים, עדיין לא סיימתי לנתח את היצירה המדהימה הזו, שהיא עולם ומלואו. לכשאסיים, אכתוב יצירה מלאה בהשראתה".
אמנם, בקונצרט השבוע לא ביצענו את "אלוקי נשמה" בשלמותה, אך פטור בלא כלום אי אפשר. בכל אופן, מדובר אולי ביצירה המפורסמת ביותר של יוסל'ה, יצירה שללא ספק העצימה את פרסומו של יוסל'ה עם יציאתה לאור. לכן דאגתי לשבץ גם אותה עבורכם (ועבור יוסי כמובן), במחרוזת הגדולה מלהיטיו של יוסל'ה, שביצענו בסוף החלק הראשון.
את "אלוקי נשמה" ביצענו ב"יובל" עשרות פעמים , אך אחד הביצועים הראשונים בארכיון שלנו הוא מתוך: "מחווה ליוסל'ה רוזנבלט" – קונצרט שהתקיים בשנת 1993, בפלורידה – לפני 30 שנה, לרגל 60 שנה לפטירתו. את היצירה ביצע ברגש רב ובטוב טעם, בשילוב קולו – "קול הפעמונים", החזן הנפלא יעקב מוצן.
בין שלל הסיפורים, שמתפרסמים לאחרונה ומיוחסים ליוסל'ה (חלק מהם נכונים יותר וחלק נכונים פחות), אבקש לספר לכם על המופע הגדול שקיים יוסל'ה, באולם ה"קארנגי הול", בניו יורק. המופע התקיים ב ח' בסיוון 1918 – השבוע, לפני 105 שנים.
האולם, שמכיל כ 3,000 איש, היה מלא כמעט כולו בקהל יהודי וגם בקהל שאינו יהודי.
בשעה שיוסל'ה קטן הקומה עלה לבמה, כשאת פניו מכסה זקנו השחור, הוא לבוש בקפוטה שחורה ועל ראשו כיפת קטיפה קטנה, היו בקהל מי שלגלגו על המחזה המוזר, באולם יוקרתי מעין זה. אך כשפתח יוסל'ה את פיו, כל הלגלוגים נעלמו באחת. יושבי האולם הריעו בתשואות לא רק אחרי פרקי החזנות שביצע, אלא גם לאחר שסיים לבצע מבחר של אריות אופראיות מפורסמות.
מבקר "הניו יורק פוסט" הביע את התפעלותו מן העושר הרבגוני שבקולו, ובמיוחד התפעל מ'הלהטוטים האקרובטיים': "טנור המשמיע סלסולי-שיר כציפור כנרית", כתב על ביצועיו של יוסל'ה. "יצירותיו עשו רושם כביר על השומעים" ובמיוחד ציין את יצירותיו: "אלוקי נשמה ואמר ר' אלעזר". מבקרי מוזיקה נוספים כרכו את שמו עם שמות גדולי הזמרים בעולם.
אך היו גם מבקרים, שהעבירו (כנראה בצדק) ביקורת נוקבת על רמת ביצועיו האופראיים, בהשוואה לפרקי החזנות.
על כך הגיב יוסל'ה הפגוע בלגלוג משלו: "בני אדם משונים הם, המבקרים הללו; תחילה הם משמיעים דברי שבח, שאין למעלה מהם על אודות קולי, ואחרי כן הם באים לחפש בי מומים, על שום שאיני יודע את מה שמכנים "להטוטים מקצועיים". הם טוענים, שאיני שם לב לענייני סגנון, ושאין לי ידיעה במסורת האופראית. אולם, הם אינם יודעים, כי את כל הרפרטואר האופראי שלי למדתי בפחות מ 3 שבועות, בלי לדעת אפילו מילה אחת בצרפתית או באיטלקית. זהו מה שנראה בעיניי כלהטוט של ממש. ואשר לסגנון או למסורת – הייתי מציע לכל אחד מזמרי האופרה הגדולים, שילמד לשיר את 'אמר ר' אלעזר', או את 'אלוקי נשמה' שלי ב 3 שבועות… אני לא הייתי מבקש ממנו לא סגנון ולא מסורת".😄
שבת שלום וצפייה מהנה!
אופיר סובול – מנהל מוזיקלי ומנצח
והנהלת "יובל"
