מנויי ״יובל״, חובבי חזנות יקרים,
"רחם על בנינו"
מחר, כ"ה בטבת, אנו מציינים את יום השנה לפטירתם של:
זמר האופרה האגדי והחזן ראובן (ירחמיאל) ריצ'ארד טאקר, שהלך לעולמו בגיל 61, בשנת 1975.
החזן יצחק בן אברהם שלום מן, שהלך לעולמו בגיל 73, בשנת 1963.
החזן אברהם בן אלחנן ברקין, שהלך לעולמו בגיל 57, בשנת 1939.
ובנו, הטנור והחזן יעקב ברקין, שהלך לעולמו בגיל 81, לפני 28 שנה, בשנת 1996.
הפעם נתמקד ביעקב ברקין.
"אינני מוכן לוותר על עמוד התפילה" – כך סירב בנימוס יעקב ברקין, כשהוצעה לו משרה קבועה ב"מטרופוליטן אופרה", בניו-יורק, לאחר שהחליף את ריצ'ארד טאקר באחת מהצגותיו. אך מנגד, לא סירב להחליף את טאקר, כחזן קבוע בימים הנוראים, במשך 7 שנים, במלון "קונקורד" המפורסם, בניו-יורק.
אחת מן היצירות האהובות בדור הקודם הייתה היצירה "רחם" (אופוס 60) של מאנה זוקה למילותיו של מקס בראון. חזנים, כמו: יאן פירס, ריצ'ארד טאקר, יצחק מן, ובדורנו אנו: אלברטו מזרחי ומשה שטרן, ועוד, כולם אהבו לשיר את היצירה היהודית, שנכתבה במקור ביידיש ותורגמה גם לאנגלית ולאיטלקית.
אך מבין כל אלה, מי שהקליט אותה לראשונה, מיד כשנכתבה בשנת 1919, היה לא אחר מאשר החזן יוסל'ה רוזנבלט. חובבי חזנות רבים שנתקלים בתקליט, או בקובץ ובו "רחם", צמוד לשמו של יוסל'ה רוזנבלט, חושבים אוטומטית שמדובר, כמובן, ביצירתו: "רחם נא"; אך לא כך היא, עוד לפני "רחם נא", שהוקלטה בשנת 1923, הקליט יוסל'ה 4 שנים קודם לכן – "רחם" אחרת: "רחם עלינו, רחם על בנינו, רחם אדונינו". לא יצירה שלו, אלא של מלחינה ושמה מאנה זוקה.
אם כן, מי היא אותה מאנה זוקה (Mana-Zucca), שיוסל'ה הזדרז להקליט יצירה משלה?
רובכם הגדול לא שמע עליה מעולם, ושמה נשמע לכם במקרה הטוב, כמתחרז עם מסטיק ידוע… אחדים מכם נתקלו בשמה, בהקשר לשירה "רחם" בלבד. אם כן, זהו הזמן והמקום להרחיב:
מאנה זוקה נולדה כ אוגוסטה (גוזי) צוקרמן. היא הייתה שחקנית, זמרת, פסנתרנית ומלחינה אמריקאית נחשבת. מדובר בלא פחות מגאונה מוזיקלית, שהלחינה לא פחות מ-1,000 יצירות!, שביניהם גם אופרה מלאה אחת, קונצ'רטו לכינור, לפסנתר, לשלישיית פסנתרים ומאות שירים. היא התעניינה במוזיקה עוד כשהייתה פעוטה. בגיל 3 , לדוגמה, כשילדות בגילה משחקות עם בובות ומורחות בצבע את כל הבא ליד, גוזי הילדה הייתה מתוסכלת עד מאוד, כשגילתה שבפסנתר הצעצוע שלה אין אפשרות לנגן בחצאי טונים…
את הרסיטל הראשון שלה, היא ניגנה בגיל 3 וחצי, ובגיל 4 קיבלה מלגה ללימודי מוזיקה בקונסרבטוריון בניו-יורק. בגיל 8 כבר הופיעה כפסנתרנית סולנית עם התזמורת הסימפונית של ניו-יורק, בקונצ'רטו מס' 1 לפסנתר של בטהובן.
הפסנתרן והפדגוג הפולני, אלכסנדר למברט, שהיה המורה, המנהל והמנטור שלה, ייעץ לה לאמץ שם במה קליט, שיורכב מהיפוך שם משפחתה – צוקרמן, וכך הגיעו למאנה זוקה.
בבגרותה הופיעה כזמרת סופרן סולנית בהצגות, בסרטים ובאופרות נחשבות. במשך שנים נחשבה לדמות היוקרתית והנחשבת בשדה המוזיקה, במיאמי. אף היה לה אולם קונצרטים משלה, שהכיל כ-300 איש, ובו ביצעה יותר מ-500 קונצרטים לאורך השנים. במהלך מלחמת העולם השנייה, היא הופיעה בקונצרטים רבים, והצליחה לגייס כמעט מיליון דולר למאמץ המלחמתי.
אז כשאישיות מוזיקלית נכבדה ומפורסמת, כמאנה זוקה בת ה-34, מוציאה לראשונה, ממש בתום מלחמת העולם הראשונה, שיר ביידיש, שמדבר על סבלו של היהודי, והכמיהה לישב לבטח בארץ ישראל, ועם סיומת עוצמתית של: "לשנה הבאה בירושלים", יוסל'ה הציוני חושב על כך ברצינות, ואף מחליט להקליטה בתקליט Columbia E5198.
מי שעוד הקליט וביצע תדיר בהופעותיו את "רחם" היה החזן יעקב ברקין. בטרם הגיע לארץ, במיוחד לקונצרט ההצדעה, שקיימנו לכבודו בהיכל, בשנת 1988, אבא ביקש ממנו שיבצע גם את "רחם", וברקין נענה בשמחה. תודות לטלוויזיה הישראלית, שבחרה לצלם למחרת את המופע באולפניה, יש לנו תיעוד של אותו ביצוע היסטורי משובח.
לציון יום השנה ה-28 לפטירתו של ברקין, ולכבודה של פרשת "שמות" שנקראת השבת, בה מוזכר הביטוי "אהיה אשר אהיה", וכדי להביא עדנה ליצירה חשובה, שנשכחה לחלוטין במשך השנים, אני מתרגש להעלות היום לרשת את "רחם" בביצועו הנדיר של ברקין המדהים בן ה-73, באיכות מקצועית גבוהה.
רחם עלינו, רחם על בנינו, ויהי זכרו ברוך!
שבת שלום וצפייה מהנה,
אופיר סובול – מנהל מוזיקלי ומנצח
והנהלת "יובל"
