"לפני שיהיה מאוחר מדי"

מנויי ״יובל״, חובבי חזנות יקרים,

"לפני שיהיה מאוחר מדי"

ביום שלישי, כ"ח במרחשוון, נציין 43 שנים לפטירתו של החזן והמלחין, ר׳ ישראל בן ר׳ אברהם יהודה אלטר ז"ל.

ישראל אלטר היה מגדולי החזנים הוירטואוזים בדורו, ואחד המבצעים המלומדים ביותר של החזנות האמנותית-קלאסית. הוא נולד בלמברג, ושימש כחזן בוינה במשך כמה שנים. לאחר מכן התמנה לחזן הראשי של בית הכנסת האורתודוקסי הראשי בהנובר, גרמניה. לאחר עלייתה לשלטון של המפלגה הנאצית, היגר לדרום אפריקה, שם שימש כחזן בבית הכנסת הגדול ביוהנסבורג, עד הגיעו לארה״ב בשנות ה-60. אלטר התאפיין בהלחנת יצירות, שאף נכנסו לקאנון של המוזיקה הליטורגית יהודית. המפורסמת שבהן היא יצירתו "עקביא בן מהללאל".

אלטר, שנחשב לתלמיד חכם ויודע ספר, עסק רבות בנושא חזרה על מילים בחזנות – נושא שגם בימינו אנו עדיין מעורר ויכוחים. אלטר הקדיש לכך מחשבה רבה ביצירותיו. הוא דחה איסורים פשטניים ודוקטרינרים נגד חזרה על מילים: "אם אתה חוזר אם לאו – תלוי איך אתה חוזר", הסביר. "אסור שיהיה זה רק למען המוזיקה, או כ 'חזרה ללא מטרה'. מילה, שחוזרת על עצמה, חייבת להיות מושקעת בניואנס רענן, או בגוון שונה של משמעות, הדגשה כל שהיא – בדיוק כפי שנואם היה עושה. אחרת, אל לך לחזור", פסק.

דוגמה ליצירה בדיוק כזו, שבה אלטר חוזר בסיומה 3 פעמים על המילים: "וינוחו בה" ו"מקדש", היא יצירתו הנפלאה "רצה במנוחתנו".
את היצירה הוא חיבר עוד בהיותו חזן ראשי בהנובר, אך את מעמדה כיצירה המרכזית של תפילת ערב שבת, היא קיבלה בעת שירותו בבית הכנסת הגדול, ביוהנסבורג. ותיקי הקהילה מספרים, כי ביוהנסבורג היה מקובל, שתפילת הערב היא התפילה המרכזית של השבת, ובכל ערב שבת גדשו את בית הכנסת הגדול כ-2,000 מתפללים. חובבי חזנות שנכחו בתפילותיו של אלטר מספרים, כי לאחר ביצוע היצירה, הקהל היה נפעם בכל פעם מחדש מהסיום הגרנדיוזי של החזן והמקהלה. אחריו לא היה צורך לבצע שום דבר נוסף!

אבא, כהרגלו בקודש, לקח לידיו את היצירה הנפלאה, ובחודש אוגוסט 1991 עיבד אותה למקהלת גברים ולתזמורת. בכמה מקומות, הוא סידר מחדש את הקצב ואת חלוקת המילים המשובשת, והוסיף לה רצ'יטטיב חזני משמעותי שלא היה בעבר. מאז חזנים רבים, וגם אתם חובבי החזנות התאהבתם ביצירה – ובצדק.

את "רצה במנוחתנו" ביצע החזן יצחק מאיר הלפגוט לראשונה, בחלקו השני של קונצרט הגאלה: "פסטיבל החזנות של ישראל", שקיימנו בהיכל בשנת 2009. הביצוע הנהדר של הלפגוט, כאשר הוא מלווה במקהלת "יובל" ובתזמורת הפילהרמונית הישראלית, לבטח יפעים גם את לבם של אלה, שנכחו אז בתפילותיו של אלטר.

בהיותו בניו-יורק לימד אלטר חזנות גם באופן פרטי וגם בבית הספר למוזיקה: The Hebrew Union College. בשנותיו המאוחרות היה נערץ על כולם בשל הידע הנרחב שלו ברזי החזנות ובפרשנותה, כמו גם בשל המידע הרב, שהיה ברשותו מהיכרותו המוקדמת עם דור חזני העבר וזכרונותיו מאז. ממרומי גילו, וללא שמץ של יהירות, נהג לומר לחזנים הצעירים במהלך הכנסים השנתיים: "ילדים, אם יש מידע שאתם רוצים, מוטב שתשאלו אותי כעת – לפני שיהיה מאוחר מדי…״.

יהי זכרו ברוך!

שבת שלום וצפייה מהנה,

אופיר סובול – מנהל מוזיקלי ומנצח
והנהלת "יובל"